עליית   טמפרטורות מהשנים  1979-1964 לשנים   .2020-2006 מימין: עליית טמפרטורת המינימום, משמאל: עליית טמפרטורת  המקסימום.
(מתוך ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל, השירות המטאורולוגי, יולי 2024)

שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית משפיעים על אזור המזרח התיכון וישראל, חזק יותר ומהר יותר, בהשוואה לאזורים אחרים בעולם. השירות המטאורולוגי הישראלי מזהיר מפני עליית הטמפרטורה במעלה וחצי עד לשנת 2050, גידול במספר הימים החמים ב-15%, במספר הימים החמים מאוד ב-30%, ובמספר הלילות החמים ב-20%. המשמעות היא כי מספר גלי החום יגדל, משכם יתארך וערכי שיא הטמפרטורה בגלים אלו צפויים להגיע למעל 42 מעלות צלזיוס[1].

גלי חום ועומסי חום (שילוב של טמפרטורה ולחות גבוהות) גורמים לעלייה בתחלואה ובתמותה, פגיעה בפריון העבודה, ירידה באיכות החיים והגברת הסיכון לאירועי קיצון כגון שריפות והפסקות חשמל. גם תשתיות עירוניות, מערכות מים ותשתיות תחבורה מושפעות מאירועי אקלים קיצוני ועלולות להינזק.

איום החום הוא איום אקלימי הרלוונטי לכל שטח מדינת ישראל. בניגוד להצפות, לשריפות ולעליית פני הים הקשורים בתנאים גיאוגרפיים ספציפיים (קרבה לים, שטחי יער ושקעים אבסולוטיים) החום הוא איום כלל ארצי.

לאחרונה פרסם השירות המטאורולוגי תרחישי ייחוס לכל אזור ואזור בישראל[2], ואלו מהווים כלי תכנוני חשוב עבור הרשויות המקומיות, המאפשר להיערך מבעוד מועד לאתגרים הצפויים. הבנת התחזיות והשלכותיהן מאפשרת לרשויות המקומיות לקבל החלטות מושכלות בתחומי התכנון, הבריאות, החינוך והחירום. שילוב מידע אקלימי עדכני בתהליכי קבלת החלטות תורם לחיזוק החוסן המקומי, להפחתת פגיעות האוכלוסייה ולשיפור איכות החיים של כלל התושבים.

הפרש בין טמפרטורות בתוך יישובים לבין טמפרטורות בשטחים הפתוחים מסביב.
(מתוך מדגים האקלים, המשרד להגנת הסביבה)

אי חום עירוני הוא תופעה גיאוגרפית-סביבתית בה טמפרטורת האוויר באזורים עירוניים גבוהה משמעותית מזו שבאזורים כפריים או שטחים פתוחים סמוכים. התופעה נגרמת בשל צפיפות הבינוי, מחסור בצמחייה, שימוש נרחב באספלט ובבטון, ופליטת חום ממערכות מיזוג וכלי רכב. כתוצאה מכך, השהייה במרחב העירוני הופכת לפחות נעימה ואף מסוכנת בשהות ארוכה, במיוחד בשעות היום ובקרב אוכלוסיות רגישות. חום בסמוך לבניינים מעלה את הטמפרטורה גם בתוך הבניינים, וכך אי החום העירוני מגביר את הצורך במיזוג אוויר, אשר מייצר העלאה נוספת של הטמפרטורות ומחמיר את תנאי החום.

בתכנון שכונות חדשות ניתן להטמיע עקרונות תכנון עירוני רגיש לשינוי אקלים המפחית את תופעת אי החום העירוני, למשל: תכנון הבינוי והעמדתו בהתאם לאזור הגאוגרפי וכיווני הרוחות על מנת לאפשר זרימה מיטבית של אוויר, התאמת מיקום הבניינים וגובהם לרוחב הרחוב על מנת ליצור הצללה מרבית על כבישים ומדרכות, צמצום משטחי בטון או אספלט (כיכרות, כבישים, חניונים) והגדלת השטחים הירוקים. בשכונות קיימות ניתן להפחית את תופעת אי החום העירוני באמצעות נטיעת עצים לאורך צירי הליכה, הגדלת שטחים מגוננים במפלס הרחוב ובגגות, התקנת פרגולות ומזרקות שכשוך. בתכנון ובביצוע יש להקפיד כמובן לשמור על העצים והשטחים הירוקים שכבר קיימים בשכונות אלו ולספק עבורם את התנאים הטבעיים לשגשוג.

ככל שמצליחים להפחית את תופעת אי החום העירוני, המרחב הציבורי מאפשר שהייה והסביבה העירונית מתאימה יותר להליכה ורכיבה על אופניים וכלי רכב זעירים, ולשימוש בתחבורה ציבורית. כתוצאה, מתרחשת הפחתה נוספת בתופעת אי החום העירוני באמצעות הפחתת פליטות חום הנגרמות מתחבורה ממונעת. בנוסף, הפחתת אי החום העירוני תורמת לבריאות התושבים גם באמצעות עידוד השהייה בחוץ והפעילות הגופנית ובכלל זה הליכה ברגל ורכיבה על אופניים.

אי החום העירוני, המחמיר בעומסי חום, הופך את האוכלוסיות המוחלשות לפגיעות במיוחד. עוני אנרגטי מונע מהן למזג ולקרר את דירותיהן, לכן חשוב במיוחד לאפשר להן לשהות במרחב ציבורי קריר ומזמין בימים חמים במיוחד באמצעות עיבוי הצל בפארקים פתוחים ושילוב מתקני מים (ברזיות, מתזי ערפול ומזרקות שכשוך) המנגישים מרחבים נעימים לשהייה לכלל התושבים. פריסה של פתרונות קירור וצל ברחבי הרשות המקומית, בדגש על שכונות מוחלשות, היא כלי מרכזי לצמצום פערים חברתיים ובריאותיים. פתרון נוסף יהיה הזמנתן לשהות באופן זמני ב"מקלטי צינון" קהילתיים – מרחבים ציבוריים ממוזגים או מוצלים, הפתוחים לכלל הציבור בשעות החום. אמנם כמעט בכל הדירות בישראל מותקן מזגן – אולם אנשים החיים בעוני אנרגטי מתקשים לממן את עלויות החשמל להפעלת המזגן, ובתרחיש של הפסקת חשמל ארוכה במיוחד, "מקלטי צינון" קהילתיים המופעלים באמצעות מערכות אנרגיה סולארית יכולים לספק מקום שהייה קריר ולהוות כלי משמעותי לשמירה על בריאות הציבור.

עקרונות תכנון למיתון חום עירוני שגובשו ע"י מינהל התכנון.
(מתוך מדריך תכנון למיתון חום עירוני, מינהל תכנון, אוגוסט 2024)
 

החום משפיע על הסביבה העירונית, הסביבה הכפרית והשטחים הפתוחים, אך עיקר המיקוד באתר הינו על המרחב העירוני. זאת מתוך ההבנה כי הצורך להיערך לתרחישי חום הוא דחוף במיוחד במרחב העירוני בו מתגוררת מעל ל90%- מאוכלוסיית ישראל. בנוסף, בערים לעיתים מתרחשות תופעות אקלימיות מקומיות שמעצימות את עומסי החום, בין היתר בשל חסימת האוורור הטבעי, כליאת אוויר חם בין מבנים ופליטת חום מכלי רכב ומהמסה הבנויה.

יתר על כן, על מנת לתת מענה לגידול האוכלוסייה בישראל, תוכניות רבות מקודמות ומאושרות, בפיתוח חדש או בהתחדשות עירונית. מרחבים אלו ישרתו את תושבי מדינת ישראל עשרות שנים קדימה ולכן צריכים להיות מתוכננים מתוך ראייה ארוכת טווח שמתייחסת בין היתר להתחממות הצפויה, על מנת לאפשר את המשך שגרת החיים גם בטמפרטורות גבוהות וגם בגלי חום תדירים וממושכים. למתכננים יש הזדמנות ואפשרות לפעול כבר היום למיתון השפעות החום על העיר – על התושבים, המבקרים והתשתיות הציבוריות.

על בסיס סקירת דוחות, עבודות ותוכניות בישראל ובעולם, גובשו עקרונות תכנון למיתון חום עירוני (ראו תמונה). העקרונות משתנים בקנה המידה שלהם ובאופיים; הם קשורים ומשלימים זה את זה ולפיכך יש להתייחס אליהם כאל מכלול – מתוך תפיסה שההתמודדות עם חום צריכה להיות הוליסטית, רב תחומית וברמות שונות של תכנון, ביצוע וניהול המרחב. בה בעת, אין ההכרח ליישם את כלל העקרונות בכל תוכנית ותוכנית. אופן ומידת יישומם עשויים להשתנות בהתאם לתנאי המקום, לאזור האקלימי הספציפי בו מתכננים וכן לשיקולים נוספים שאינם קשורים להתמודדות עם חום. העקרונות כוללים נושאים שנמצאים בליבת התכנון העירוני ונקבעים ברמת התוכנית הכוללנית/ מתארית או המפורטת (למשל: כיווניות רשת הרחובות ונפחי הבינוי), וכן נושאים שמקבלים מענה במסגרות אחרות ובפרט במדיניות, בהנחיות ובכלים של הרשות המקומית.

הרשות המקומית היא הגורם המרכזי האחראי על תכנון, ניהול ופיתוח המרחב הציבורי, ולכן בעלת תפקיד מכריע במיתון החום העירוני. כיום עיקר ההתייחסות לנושא איום ההתחממות ואירועי חום קיצוני ניתן במסגרת תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים של הרשויות המקומיות אשר נכתבו בשנים האחרונות במסגרת קולות קוראים של הממשלה.

תוכניות ההערכות של הרשויות המקומיות בישראל שמות דגש משמעותי על איום ההתחממות ואירועי חום קיצוני. בניגוד לאיומי אקלים אחרים, איום החום משותף לכלל הרשויות המקומיות בישראל ולכן מרבית הפעולות שרשויות מקומיות התחייבו אליהן במסגרת תוכניות ההיערכות עוסקות בקירור המרחב הבנוי.  פעולות אלו כוללות מיפוי של המרחב הציבורי לאיתור אזורים בעיר ושכונות עם בעיות אקוטיות של איי חום במרחבים ציבוריים כגון כיכרות, צירי הליכה מרכזיים, תחנות תחבורה ציבורית, גינות ופארקים. המיפוי מאפשר לייצר תיעדוף לטיפול באיי החום כאשר מומלץ לשים דגש על הצללה בצירי הליכה המקשרים בין שכונות למוקדי עניין, הצללת נתיבי אופניים ותחנות אוטובוס. הצללה זו תורמת להנגשת תחבורה בת קיימה ולצמצום השימוש ברכב פרטי וכתוצאה מכך גם להפחתת פליטות חום הנגרמות מתחבורה.

הפחתת החום העירוני נעשית באמצעות שיפור תשתיות קיימות, נטיעת עצים, התקנת הצללות מלאכותיות, פיתוח פארקים מוצלים והנגשת "מקלטי צינון" קהילתיים. מומלץ לשקול שילוב של פתרונות חדשניים, כגון מערכות ערפול מים, מזרקות שכשוך, ברזיות מים צוננים ושימוש בחומרים מחזירי קרינה שמונעים קליטה של אנרגיית שמש שמחממת את הסביבה (בניגוד לחומרי שבולעים את הקרינה ופולטים חום). למיצוי פוטנציאל התועלת מפתרונות אלו, יש לשתף את הציבור בתכנון וביישום, להפעיל קמפיינים להגברת המודעות להתמודדות עם חום, ולהנגיש מידע על שירותים ומוקדי סיוע.

חום נחשב ל"רוצח השקט" של איומי האקלים המשתנה. אמנם חום לא מצטלם דרמטית כמו הצפות ושריפות, אך הוא מסוכן לא פחות – במיוחד לאוכלוסיות פגיעות. היערכות ומודעות יכולות להקטין משמעותית את נזקי החום ולהציל חיים. תוכניות היערכות רשותיות כוללות גם מיפוי של אוכלוסיות פגיעות והתאמת מענים בהתאם לנדרש. מיפוי זה מאפשר תיעדוף של המענים לאזורים פגיעים ולאוכלוסיות הפגיעות ביותר, והקצאת משאבים יעילה בשגרה ובחירום.

באמצעות תכנון מושכל, שימוש בחומרים טבעיים ככל הניתן ומותאמים לאקלים המשתנה, שיתוף פעולה בין-מגזרי והטמעת חדשנות, רשויות מקומיות יכולות להבטיח סביבה עירונית נוחה, בטוחה ובריאה לכלל התושבים – גם בתנאי אקלים קיצוניים.

טבע עירוני

מדריך טבע עירוני בתכנון כוללני ומפורט

אתרי טבע עירוני מספקים לתושבים גישה חופשית לשטחים ירוקים איכותיים – ללא עלות וללא צורך ברכב פרטי. בהקשר של חום עירוני, האתרים יוצרים נוחות אקלימית, מפחיתים טמפרטורות ומשמשים "ריאות ירוקות".הם תורמים לבריאות הפיזית והנפשית של התושבים. בהמשך לגישה זו פרסם מינהל התכנון מסמך חדש העוסק בשילוב טבע עירוני בתהליכי התכנון.המסמך מציע שיטת עבודה מובנית להערכת אתרי טבע עירוני ולסימונם בתוכניות כוללניות ומפורטות. לפי השיטה, יש לכלול גם אתרים בעלי פוטנציאל לשחזור או לפיתוח ערכי טבע. לא רק אתרים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה יוגדרו כאתרי טבע עירוני. הגישה מבוססת על ההבנה כי לצד הערכים האקולוגיים חשובים גם היבטים עירוניים וחברתיים: – מיקום האתר

קרא עוד »
מדדים כמותיים

מדריך לשימוש במדדים כמותיים להצללה בתכנון עירוני

המדריך לשימוש במדדים כמותיים להצללה בתכנון עירוני בישראל פותח על ידי צוות חוקרים ישראלים ופורסם בדצמבר 2024.הוא נכתב בעקבות החלטת ממשלה 1022 (2022) לקידום הצללה וקירור עירוני באמצעות עצים, ונועד ליצור מתודולוגיה מדעית מוסכמת לקביעת יעדי הצללה וייעור עירוניים. שיטת העבודה: המחברים מציעים מודל תלת־שלבי לגיבוש אסטרטגיית הצללה עירונית: מיפוי היררכיית הצללה באמצעות מפות צל המבוססות על מדד ההצללה המרחבי. תיעדוף אתרי התערבות לעיבוי או שימור הצללה קיימת. תכנון הצללה מפורט על פי מדד זמינות ההצללה – מדד חדש שפותח במדריך. מדד זמינות ההצללה מחשב את השיעור היחסי של הזמן שבו מדרכה מוצלת לפחות ב- 50% משטחה, במהלך יום קיץ טיפוסי (8:00-17:00,

קרא עוד »
שכונת נורדהאון

שכונת נורדהאון בקופנהגן

שכונת נורדהאון (Nordhavn) בקופנהגן, דנמרק, מהווה דוגמה בולטת לשכונת מגורים עכשווית המקדמת תנועה בת קיימה על פני תחבורה מוטורית.תכנון השכונה מדגיש תנועות רכות – הליכה, רכיבה על אופניים ותחבורה ציבורית – ומבטיח נגישות גבוהה לתושבים אל האזור ובתוכו. יעד פיצול הנסיעות בשכונה קבוע ליחס של: – ⅓ נסיעות באופניים– ⅓ בתחבורה ציבורית– ⅓ לכל היותר ברכב פרטי היעד תואם את מדיניות התחבורה של קופנהגן כולה.ההליכה הרגלית נחשבת לאמצעי הבסיסי, והיא תומכת בכל יתר דרכי ההתניידות.השכונה פועלת לפי עקרונות "עיר החמש דקות" – כל תושב נמצא במרחק של עד חמש דקות הליכה מתחנת תחבורה ציבורית. תכנון הרחובות והתחבורה: כדי לעודד הליכתיות, הרחובות צרים

קרא עוד »
רוכבי אופניים

עקרונות לתכנון מוטה תנועה בת קיימה

המסמך “עקרונות לתכנון מוטה תחבורה ציבורית ותנועה בת קיימא” גובש על ידי מינהל התכנון בשיתוף משרד התחבורה, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל.הוא מציג 12 עקרונות יסוד לתכנון עירוני המתעדף תחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על פני שימוש ברכב פרטי.לכל עיקרון מצורפים תבחינים מקצועיים להערכת תוכניות תכנון. 12 עקרונות היסוד: ראייה מרחבית כוללת – יצירת חיבוריות והמשכיות עם הפיתוח העירוני הקיים. מרחב ציבורי מזמין – תכנון רחובות ושטחים ציבוריים המעודדים שהייה ופעילות. רשת הליכה רציפה – גישה ישירה ומהירה לכל יעד במרחב. חזית עירונית פעילה – ריכוז פעילות מסחרית וציבורית לאורך הרחובות הראשיים. עידוד רכיבה – קידום שבילי אופניים ואמצעי רכיבה אלטרנטיביים. תכנון

קרא עוד »
מדריך תכנון למיתון חום עירוני

מדריך תכנון למיתון חום עירוני

שינויי האקלים גורמים לעלייה ניכרת בטמפרטורות בישראל ומשפיעים ישירות על בריאות הציבור, איכות החיים, הכלכלה והסביבה. הבעיה אינה רק התחממות כללית, אלא גם גלי חום תכופים, ארוכים וחמים יותר. במרחבים עירוניים האתגר מחמיר: מסת הבינוי, האספלט וחומרי הבנייה לוכדים חום ומגבירים את הטמפרטורה ביחס לשטחים הפתוחים סביב. מעל 90% מתושבי ישראל חיים בערים, ולכן רוב האוכלוסייה חשופה לסיכוני חום עירוני. מטרת המדריך: המדריך עוסק בתכנון עירוני מותאם חום ומציע כלים מעשיים למתכננים, אדריכלים ובעלי מקצוע נוספים. הוא כולל ארבעה פרקים מרכזיים: פרק 1: מבואסקירה של מגמות ההתחממות בישראל והשלכותיה על המרחב העירוני והציבור. פרק 2: עקרונות תכנון למיתון חום עירוניעקרונות התכנון מתייחסים לנושאים

קרא עוד »
צל עצים

מדריך לצל עצים במרחב הבנוי

המדריך הארצי לצל עצים במרחב הבנוי הוא פרסום משותף של מינהל התכנון ואגף יער ואילנות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.המדריך פורסם בנובמבר 2020 ונועד להטמיע שיקולי שימור ונטיעת עצים בכל רמות התכנון.מטרתו לגבש אמות מידה ליצירת צל עצים רציף ואיכותי במרחב העירוני. המדריך משמש מסמך מנחה, וההנחיות שבו מהוות המלצות מקצועיות למוסדות תכנון ולצוותי תכנון עירוניים.הוא מיועד למתכננים, אדריכלים, אדריכלי נוף, מהנדסים, מעצבים עירוניים, וכן למנהלי אגפי גינון ואיכות סביבה ברשויות המקומיות. עקרונות מרכזיים: – הדגשת היתרונות הסביבתיים, החברתיים והכלכליים של נטיעת עצים. – קביעת מדיניות עירונית כוללת לפרישת צל עצים במרחב הבנוי. – התאמת ההנחיות לפי מדרג התכנון – מתכניות מתאר ועד

קרא עוד »