עליית   טמפרטורות מהשנים  1979-1964 לשנים   .2020-2006 מימין: עליית טמפרטורת המינימום, משמאל: עליית טמפרטורת  המקסימום.
(מתוך ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל, השירות המטאורולוגי, יולי 2024)

שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית משפיעים על אזור המזרח התיכון וישראל, חזק יותר ומהר יותר, בהשוואה לאזורים אחרים בעולם. השירות המטאורולוגי הישראלי מזהיר מפני עליית הטמפרטורה במעלה וחצי עד לשנת 2050, גידול במספר הימים החמים ב-15%, במספר הימים החמים מאוד ב-30%, ובמספר הלילות החמים ב-20%. המשמעות היא כי מספר גלי החום יגדל, משכם יתארך וערכי שיא הטמפרטורה בגלים אלו צפויים להגיע למעל 42 מעלות צלזיוס[1].

גלי חום ועומסי חום (שילוב של טמפרטורה ולחות גבוהות) גורמים לעלייה בתחלואה ובתמותה, פגיעה בפריון העבודה, ירידה באיכות החיים והגברת הסיכון לאירועי קיצון כגון שריפות והפסקות חשמל. גם תשתיות עירוניות, מערכות מים ותשתיות תחבורה מושפעות מאירועי אקלים קיצוני ועלולות להינזק.

איום החום הוא איום אקלימי הרלוונטי לכל שטח מדינת ישראל. בניגוד להצפות, לשריפות ולעליית פני הים הקשורים בתנאים גיאוגרפיים ספציפיים (קרבה לים, שטחי יער ושקעים אבסולוטיים) החום הוא איום כלל ארצי.

לאחרונה פרסם השירות המטאורולוגי תרחישי ייחוס לכל אזור ואזור בישראל[2], ואלו מהווים כלי תכנוני חשוב עבור הרשויות המקומיות, המאפשר להיערך מבעוד מועד לאתגרים הצפויים. הבנת התחזיות והשלכותיהן מאפשרת לרשויות המקומיות לקבל החלטות מושכלות בתחומי התכנון, הבריאות, החינוך והחירום. שילוב מידע אקלימי עדכני בתהליכי קבלת החלטות תורם לחיזוק החוסן המקומי, להפחתת פגיעות האוכלוסייה ולשיפור איכות החיים של כלל התושבים.

הפרש בין טמפרטורות בתוך יישובים לבין טמפרטורות בשטחים הפתוחים מסביב.
(מתוך מדגים האקלים, המשרד להגנת הסביבה)

אי חום עירוני הוא תופעה גיאוגרפית-סביבתית בה טמפרטורת האוויר באזורים עירוניים גבוהה משמעותית מזו שבאזורים כפריים או שטחים פתוחים סמוכים. התופעה נגרמת בשל צפיפות הבינוי, מחסור בצמחייה, שימוש נרחב באספלט ובבטון, ופליטת חום ממערכות מיזוג וכלי רכב. כתוצאה מכך, השהייה במרחב העירוני הופכת לפחות נעימה ואף מסוכנת בשהות ארוכה, במיוחד בשעות היום ובקרב אוכלוסיות רגישות. חום בסמוך לבניינים מעלה את הטמפרטורה גם בתוך הבניינים, וכך אי החום העירוני מגביר את הצורך במיזוג אוויר, אשר מייצר העלאה נוספת של הטמפרטורות ומחמיר את תנאי החום.

בתכנון שכונות חדשות ניתן להטמיע עקרונות תכנון עירוני רגיש לשינוי אקלים המפחית את תופעת אי החום העירוני, למשל: תכנון הבינוי והעמדתו בהתאם לאזור הגאוגרפי וכיווני הרוחות על מנת לאפשר זרימה מיטבית של אוויר, התאמת מיקום הבניינים וגובהם לרוחב הרחוב על מנת ליצור הצללה מרבית על כבישים ומדרכות, צמצום משטחי בטון או אספלט (כיכרות, כבישים, חניונים) והגדלת השטחים הירוקים. בשכונות קיימות ניתן להפחית את תופעת אי החום העירוני באמצעות נטיעת עצים לאורך צירי הליכה, הגדלת שטחים מגוננים במפלס הרחוב ובגגות, התקנת פרגולות ומזרקות שכשוך. בתכנון ובביצוע יש להקפיד כמובן לשמור על העצים והשטחים הירוקים שכבר קיימים בשכונות אלו ולספק עבורם את התנאים הטבעיים לשגשוג.

ככל שמצליחים להפחית את תופעת אי החום העירוני, המרחב הציבורי מאפשר שהייה והסביבה העירונית מתאימה יותר להליכה ורכיבה על אופניים וכלי רכב זעירים, ולשימוש בתחבורה ציבורית. כתוצאה, מתרחשת הפחתה נוספת בתופעת אי החום העירוני באמצעות הפחתת פליטות חום הנגרמות מתחבורה ממונעת. בנוסף, הפחתת אי החום העירוני תורמת לבריאות התושבים גם באמצעות עידוד השהייה בחוץ והפעילות הגופנית ובכלל זה הליכה ברגל ורכיבה על אופניים.

אי החום העירוני, המחמיר בעומסי חום, הופך את האוכלוסיות המוחלשות לפגיעות במיוחד. עוני אנרגטי מונע מהן למזג ולקרר את דירותיהן, לכן חשוב במיוחד לאפשר להן לשהות במרחב ציבורי קריר ומזמין בימים חמים במיוחד באמצעות עיבוי הצל בפארקים פתוחים ושילוב מתקני מים (ברזיות, מתזי ערפול ומזרקות שכשוך) המנגישים מרחבים נעימים לשהייה לכלל התושבים. פריסה של פתרונות קירור וצל ברחבי הרשות המקומית, בדגש על שכונות מוחלשות, היא כלי מרכזי לצמצום פערים חברתיים ובריאותיים. פתרון נוסף יהיה הזמנתן לשהות באופן זמני ב"מקלטי צינון" קהילתיים – מרחבים ציבוריים ממוזגים או מוצלים, הפתוחים לכלל הציבור בשעות החום. אמנם כמעט בכל הדירות בישראל מותקן מזגן – אולם אנשים החיים בעוני אנרגטי מתקשים לממן את עלויות החשמל להפעלת המזגן, ובתרחיש של הפסקת חשמל ארוכה במיוחד, "מקלטי צינון" קהילתיים המופעלים באמצעות מערכות אנרגיה סולארית יכולים לספק מקום שהייה קריר ולהוות כלי משמעותי לשמירה על בריאות הציבור.

עקרונות תכנון למיתון חום עירוני שגובשו ע"י מינהל התכנון.
(מתוך מדריך תכנון למיתון חום עירוני, מינהל תכנון, אוגוסט 2024)
 

החום משפיע על הסביבה העירונית, הסביבה הכפרית והשטחים הפתוחים, אך עיקר המיקוד באתר הינו על המרחב העירוני. זאת מתוך ההבנה כי הצורך להיערך לתרחישי חום הוא דחוף במיוחד במרחב העירוני בו מתגוררת מעל ל90%- מאוכלוסיית ישראל. בנוסף, בערים לעיתים מתרחשות תופעות אקלימיות מקומיות שמעצימות את עומסי החום, בין היתר בשל חסימת האוורור הטבעי, כליאת אוויר חם בין מבנים ופליטת חום מכלי רכב ומהמסה הבנויה.

יתר על כן, על מנת לתת מענה לגידול האוכלוסייה בישראל, תוכניות רבות מקודמות ומאושרות, בפיתוח חדש או בהתחדשות עירונית. מרחבים אלו ישרתו את תושבי מדינת ישראל עשרות שנים קדימה ולכן צריכים להיות מתוכננים מתוך ראייה ארוכת טווח שמתייחסת בין היתר להתחממות הצפויה, על מנת לאפשר את המשך שגרת החיים גם בטמפרטורות גבוהות וגם בגלי חום תדירים וממושכים. למתכננים יש הזדמנות ואפשרות לפעול כבר היום למיתון השפעות החום על העיר – על התושבים, המבקרים והתשתיות הציבוריות.

על בסיס סקירת דוחות, עבודות ותוכניות בישראל ובעולם, גובשו עקרונות תכנון למיתון חום עירוני (ראו תמונה). העקרונות משתנים בקנה המידה שלהם ובאופיים; הם קשורים ומשלימים זה את זה ולפיכך יש להתייחס אליהם כאל מכלול – מתוך תפיסה שההתמודדות עם חום צריכה להיות הוליסטית, רב תחומית וברמות שונות של תכנון, ביצוע וניהול המרחב. בה בעת, אין ההכרח ליישם את כלל העקרונות בכל תוכנית ותוכנית. אופן ומידת יישומם עשויים להשתנות בהתאם לתנאי המקום, לאזור האקלימי הספציפי בו מתכננים וכן לשיקולים נוספים שאינם קשורים להתמודדות עם חום. העקרונות כוללים נושאים שנמצאים בליבת התכנון העירוני ונקבעים ברמת התוכנית הכוללנית/ מתארית או המפורטת (למשל: כיווניות רשת הרחובות ונפחי הבינוי), וכן נושאים שמקבלים מענה במסגרות אחרות ובפרט במדיניות, בהנחיות ובכלים של הרשות המקומית.

הרשות המקומית היא הגורם המרכזי האחראי על תכנון, ניהול ופיתוח המרחב הציבורי, ולכן בעלת תפקיד מכריע במיתון החום העירוני. כיום עיקר ההתייחסות לנושא איום ההתחממות ואירועי חום קיצוני ניתן במסגרת תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים של הרשויות המקומיות אשר נכתבו בשנים האחרונות במסגרת קולות קוראים של הממשלה.

תוכניות ההערכות של הרשויות המקומיות בישראל שמות דגש משמעותי על איום ההתחממות ואירועי חום קיצוני. בניגוד לאיומי אקלים אחרים, איום החום משותף לכלל הרשויות המקומיות בישראל ולכן מרבית הפעולות שרשויות מקומיות התחייבו אליהן במסגרת תוכניות ההיערכות עוסקות בקירור המרחב הבנוי.  פעולות אלו כוללות מיפוי של המרחב הציבורי לאיתור אזורים בעיר ושכונות עם בעיות אקוטיות של איי חום במרחבים ציבוריים כגון כיכרות, צירי הליכה מרכזיים, תחנות תחבורה ציבורית, גינות ופארקים. המיפוי מאפשר לייצר תיעדוף לטיפול באיי החום כאשר מומלץ לשים דגש על הצללה בצירי הליכה המקשרים בין שכונות למוקדי עניין, הצללת נתיבי אופניים ותחנות אוטובוס. הצללה זו תורמת להנגשת תחבורה בת קיימה ולצמצום השימוש ברכב פרטי וכתוצאה מכך גם להפחתת פליטות חום הנגרמות מתחבורה.

הפחתת החום העירוני נעשית באמצעות שיפור תשתיות קיימות, נטיעת עצים, התקנת הצללות מלאכותיות, פיתוח פארקים מוצלים והנגשת "מקלטי צינון" קהילתיים. מומלץ לשקול שילוב של פתרונות חדשניים, כגון מערכות ערפול מים, מזרקות שכשוך, ברזיות מים צוננים ושימוש בחומרים מחזירי קרינה שמונעים קליטה של אנרגיית שמש שמחממת את הסביבה (בניגוד לחומרי שבולעים את הקרינה ופולטים חום). למיצוי פוטנציאל התועלת מפתרונות אלו, יש לשתף את הציבור בתכנון וביישום, להפעיל קמפיינים להגברת המודעות להתמודדות עם חום, ולהנגיש מידע על שירותים ומוקדי סיוע.

חום נחשב ל"רוצח השקט" של איומי האקלים המשתנה. אמנם חום לא מצטלם דרמטית כמו הצפות ושריפות, אך הוא מסוכן לא פחות – במיוחד לאוכלוסיות פגיעות. היערכות ומודעות יכולות להקטין משמעותית את נזקי החום ולהציל חיים. תוכניות היערכות רשותיות כוללות גם מיפוי של אוכלוסיות פגיעות והתאמת מענים בהתאם לנדרש. מיפוי זה מאפשר תיעדוף של המענים לאזורים פגיעים ולאוכלוסיות הפגיעות ביותר, והקצאת משאבים יעילה בשגרה ובחירום.

באמצעות תכנון מושכל, שימוש בחומרים טבעיים ככל הניתן ומותאמים לאקלים המשתנה, שיתוף פעולה בין-מגזרי והטמעת חדשנות, רשויות מקומיות יכולות להבטיח סביבה עירונית נוחה, בטוחה ובריאה לכלל התושבים – גם בתנאי אקלים קיצוניים.

השפעת רוחות

הערכת השפעת רוחות על איי חום בערים אוסטרליות גדולות

המאמר בוחן את הקשר בין עוצמת תופעת אי החום העירוני (UHI) לבין מהירות וכיוון הרוח בחמש ערים אוסטרליות.תופעה זו – התחממות יתר של אזורים עירוניים ביחס לסביבתם – פוגעת בבריאות הציבור, עלולה להוביל לתחלואה ולתמותה עודפת, ומגבילה את השימוש במרחב הציבורי, לרבות פעילות חברתית וגופנית. בעוד שמחקרים קודמים הצביעו על השפעת תנאי האקלים המקומיים על עוצמת התופעה, קיים מחסור בידע מדויק לגבי תפקיד הרוח. ממצאי המחקר מצביעים כי עוצמת אי החום העירוני גבוהה במיוחד בתנאי רוח חלשים (פחות מ-2 מטר לשנייה), אך נחלשת משמעותית כאשר מהירות הרוח עולה מעל 4-5 מטר לשנייה.בנוסף, נמצא כי מקור הרוח משפיע באופן מהותי: – רוחות שמגיעות

קרא עוד »
רחוב מוצל

כללים להכנת סקר עצים

נוהל סקר עצים של משרד החקלאות ופיתוח הכפר נועד לקבוע שיטה אחידה לעריכת סקרי עצים לפני ביצוע פיתוח.הסקר משמש כלי מקצועי למיפוי, תיעוד והערכת מצבם של עצים במתחם המיועד לבנייה – עוד לפני קבלת היתרי בנייה או הכנת תכניות מפורטות. הכנת הסקר מתבצעת בשיתוף של שלושה בעלי תפקידים: – מודד מוסמך: אחראי להכנת מפות מדידה ולמיפוי מדויק של העצים. – סוקר-מומחה: רשום במאגר פקיד היערות, מעריך את ערכיות וסטטוס העצים. – מתכנן או עורך הבקשה: משתמש במידע לגיבוש תכנון המתחשב בערכי טבע קיימים. הנוהל מגדיר קטגוריות שונות של עצים על פי גובה, קוטר וריכוז במקבצים, ומציג שיטת ניקוד מוסדרת המבוססת על ארבעה מדדים עיקריים: מצב

קרא עוד »
קירור מרחב ציבורי במי תהום

קירור מרחב ציבורי באמצעות מי תהום בספרד – פרוייקט קרטוחה קאנאט

פרויקט "קרטוחה קאנאט" הוא יוזמה פורצת דרך לקירור מרחבים ציבוריים באמצעות טכנולוגיה עתיקה המבוססת על הזרמת מי תהום קרים לפני הקרקע.הפרויקט, שזכה במימון האיחוד האירופי, נועד לשמש מודל לשכפול בערים נוספות המתמודדות עם עומסי חום עירוניים. הפרויקט הוקם בעיר סביליה שבספרד, הידועה באקלים חם במיוחד, במטרה להתמודד עם תופעת האי החום העירוני.הוא משלב בין טכנולוגיות מסורתיות – כמו מערכת מים תת־קרקעית לקירור פאסיבי – ובין פתרונות בני-זמננו, כגון: פאנלים סולאריים לייצור אנרגיה מתחדשת.המערכת מצליחה להפחית את הטמפרטורה בשטח הפתוח בכ-10 מעלות צלזיוס, ובכך מאפשרת שהייה נוחה במרחב הציבורי גם בימי חום קיצוניים. במסגרת הפרויקט שוקמו שדרות תומאס אדיסון, שהוסבו למעבדה עירונית פתוחה.המתחם

קרא עוד »
קירור מבנה באמצעות אנרגיה גיאותרמית

קירור מבנה באמצעות אנרגיה גיאותרמית – הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית החדשה בירושלים תוכננה מתוך ראייה סביבתית כוללת, המשלבת פתרונות טבעיים עם טכנולוגיות חדשניות.המבנה זכה בדירוג פלטינום – הדירוג הגבוה ביותר בתקן האמריקאי LEED לבנייה ירוקה. הפתרון המרכזי לקירור ואוורור הבניין מבוסס על מאגר של כ- 270 אלף אבנים שנחצבו מהאתר עצמו ומונחות מתחת למבנה.בשעות הלילה מוזרם אוויר קר דרך פיר מרכזי אל המאגר, ובשעות היום, כשהטמפרטורה עולה, האוויר הקר מוחזר אל מערכת המיזוג ומוריד את טמפרטורת הבניין ב- 2-6 מעלות.המערכת חוסכת 20%-30% מצריכת האנרגיה ומאפשרת שימוש באוויר טבעי ביותר ב- 52% משעות הפעילות. בנוסף פותחו פתרונות מתקדמים לתאורה טבעית וצללה: – החלונות שקועים בקירות ליצירת צל טבעי, כך שנכנס אור

קרא עוד »
קירור גיאותרמי

קירור גיאותרמי של מרכז המבקרים ברמת הנדיב

במרכז המבקרים של רמת הנדיב פועלת מערכת קירור חדשנית המבוססת על מים תת-קרקעיים.המערכת מתעלת מים דרך צינורות הממוקמים מתחת לפני הקרקע ומזרימה אותם ליחידות המיזוג של חללי המרכז. המערכת מנצלת את טמפרטורת הקרקע היציבה, השומרת על חום קבוע של כ-21.7 מעלות צלזיוס.המים נעים במעגל סגור: הם סופגים את החום מהמבנה, עוברים דרך הקרקע הקרה, מתקררים, וחוזרים שוב כדי לקלוט אנרגיית חום נוספת.בימים חמים במיוחד מופעלת מערכת מיזוג רגילה כגיבוי. יתרונות המערכת הגיאותרמית: – חיסכון משמעותי בצריכת חשמל– ניצול מיטבי של שטח ללא צורך ביחידות חיצוניות– מניעת רעש וזיהום חום לסביבה– הימנעות משיאי צריכת אנרגיה בקיץ– תחזוקה מינימלית ואמינות גבוהה המערכת משלבת גם

קרא עוד »
עצים

ניתוח עלות-תועלת של הצללה בישראל

הדוח עוסק בהערכת העלויות והתועלות הכלכליות של הצללה במרחב הציבורי, תוך בחינה של שלושה סוגי פתרונות עיקריים: קונסטרוקציות מלאכותיות קולונדות (מבנים מוצלים סמוכים למבנים קיימים) הצללה טבעית באמצעות עצים מטרת המסמך היא לספק בסיס מקצועי לקבלת החלטות ברשויות המקומיות ובדרג הממשלתי, באמצעות בחינת הכדאיות הכלכלית של השקעה בהצללה. ההערכה מתמקדת בשלוש תועלות מרכזיות: – הפחתת שכיחות סרטן העור – עידוד פעילות גופנית במרחב הציבורי – הפחתת זיהום אוויר כתוצאה מנטיעת עצים ממצאי הניתוח מצביעים על יחס תועלת-עלות חיובי בכל שלושת הפתרונות, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות החשופות לשהייה ממושכת בחוץ.עיקר התועלת נובעת מהשפעת ההצללה על עידוד פעילות גופנית, ואילו הצללה טבעית תורמת גם

קרא עוד »