המאמר בוחן את הקשר בין עוצמת תופעת אי החום העירוני (UHI) לבין מהירות וכיוון הרוח בחמש ערים אוסטרליות.תופעה זו – התחממות יתר של אזורים עירוניים ביחס לסביבתם – פוגעת בבריאות הציבור, עלולה להוביל לתחלואה ולתמותה עודפת, ומגבילה את השימוש במרחב הציבורי, לרבות פעילות חברתית וגופנית. בעוד שמחקרים קודמים הצביעו על השפעת תנאי האקלים המקומיים על עוצמת התופעה, קיים מחסור בידע מדויק לגבי תפקיד הרוח. ממצאי המחקר מצביעים כי עוצמת אי החום העירוני גבוהה במיוחד בתנאי רוח חלשים (פחות מ-2 מטר לשנייה), אך נחלשת משמעותית כאשר מהירות הרוח עולה מעל 4-5 מטר לשנייה.בנוסף, נמצא כי מקור הרוח משפיע באופן מהותי: – רוחות שמגיעות

נוהל סקר עצים של משרד החקלאות ופיתוח הכפר נועד לקבוע שיטה אחידה לעריכת סקרי עצים לפני ביצוע פיתוח.הסקר משמש כלי מקצועי למיפוי, תיעוד והערכת מצבם של עצים במתחם המיועד לבנייה – עוד לפני קבלת היתרי בנייה או הכנת תכניות מפורטות. הכנת הסקר מתבצעת בשיתוף של שלושה בעלי תפקידים: – מודד מוסמך: אחראי להכנת מפות מדידה ולמיפוי מדויק של העצים. – סוקר-מומחה: רשום במאגר פקיד היערות, מעריך את ערכיות וסטטוס העצים. – מתכנן או עורך הבקשה: משתמש במידע לגיבוש תכנון המתחשב בערכי טבע קיימים. הנוהל מגדיר קטגוריות שונות של עצים על פי גובה, קוטר וריכוז במקבצים, ומציג שיטת ניקוד מוסדרת המבוססת על ארבעה מדדים עיקריים: מצב

פרויקט "קרטוחה קאנאט" הוא יוזמה פורצת דרך לקירור מרחבים ציבוריים באמצעות טכנולוגיה עתיקה המבוססת על הזרמת מי תהום קרים לפני הקרקע.הפרויקט, שזכה במימון האיחוד האירופי, נועד לשמש מודל לשכפול בערים נוספות המתמודדות עם עומסי חום עירוניים. הפרויקט הוקם בעיר סביליה שבספרד, הידועה באקלים חם במיוחד, במטרה להתמודד עם תופעת האי החום העירוני.הוא משלב בין טכנולוגיות מסורתיות – כמו מערכת מים תת־קרקעית לקירור פאסיבי – ובין פתרונות בני-זמננו, כגון: פאנלים סולאריים לייצור אנרגיה מתחדשת.המערכת מצליחה להפחית את הטמפרטורה בשטח הפתוח בכ-10 מעלות צלזיוס, ובכך מאפשרת שהייה נוחה במרחב הציבורי גם בימי חום קיצוניים. במסגרת הפרויקט שוקמו שדרות תומאס אדיסון, שהוסבו למעבדה עירונית פתוחה.המתחם

הספרייה הלאומית החדשה בירושלים תוכננה מתוך ראייה סביבתית כוללת, המשלבת פתרונות טבעיים עם טכנולוגיות חדשניות.המבנה זכה בדירוג פלטינום – הדירוג הגבוה ביותר בתקן האמריקאי LEED לבנייה ירוקה. הפתרון המרכזי לקירור ואוורור הבניין מבוסס על מאגר של כ- 270 אלף אבנים שנחצבו מהאתר עצמו ומונחות מתחת למבנה.בשעות הלילה מוזרם אוויר קר דרך פיר מרכזי אל המאגר, ובשעות היום, כשהטמפרטורה עולה, האוויר הקר מוחזר אל מערכת המיזוג ומוריד את טמפרטורת הבניין ב- 2-6 מעלות.המערכת חוסכת 20%-30% מצריכת האנרגיה ומאפשרת שימוש באוויר טבעי ביותר ב- 52% משעות הפעילות. בנוסף פותחו פתרונות מתקדמים לתאורה טבעית וצללה: – החלונות שקועים בקירות ליצירת צל טבעי, כך שנכנס אור

במרכז המבקרים של רמת הנדיב פועלת מערכת קירור חדשנית המבוססת על מים תת-קרקעיים.המערכת מתעלת מים דרך צינורות הממוקמים מתחת לפני הקרקע ומזרימה אותם ליחידות המיזוג של חללי המרכז. המערכת מנצלת את טמפרטורת הקרקע היציבה, השומרת על חום קבוע של כ-21.7 מעלות צלזיוס.המים נעים במעגל סגור: הם סופגים את החום מהמבנה, עוברים דרך הקרקע הקרה, מתקררים, וחוזרים שוב כדי לקלוט אנרגיית חום נוספת.בימים חמים במיוחד מופעלת מערכת מיזוג רגילה כגיבוי. יתרונות המערכת הגיאותרמית: – חיסכון משמעותי בצריכת חשמל– ניצול מיטבי של שטח ללא צורך ביחידות חיצוניות– מניעת רעש וזיהום חום לסביבה– הימנעות משיאי צריכת אנרגיה בקיץ– תחזוקה מינימלית ואמינות גבוהה המערכת משלבת גם

הדוח עוסק בהערכת העלויות והתועלות הכלכליות של הצללה במרחב הציבורי, תוך בחינה של שלושה סוגי פתרונות עיקריים: קונסטרוקציות מלאכותיות קולונדות (מבנים מוצלים סמוכים למבנים קיימים) הצללה טבעית באמצעות עצים מטרת המסמך היא לספק בסיס מקצועי לקבלת החלטות ברשויות המקומיות ובדרג הממשלתי, באמצעות בחינת הכדאיות הכלכלית של השקעה בהצללה. ההערכה מתמקדת בשלוש תועלות מרכזיות: – הפחתת שכיחות סרטן העור – עידוד פעילות גופנית במרחב הציבורי – הפחתת זיהום אוויר כתוצאה מנטיעת עצים ממצאי הניתוח מצביעים על יחס תועלת-עלות חיובי בכל שלושת הפתרונות, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות החשופות לשהייה ממושכת בחוץ.עיקר התועלת נובעת מהשפעת ההצללה על עידוד פעילות גופנית, ואילו הצללה טבעית תורמת גם