עליית   טמפרטורות מהשנים  1979-1964 לשנים   .2020-2006 מימין: עליית טמפרטורת המינימום, משמאל: עליית טמפרטורת  המקסימום.
(מתוך ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל, השירות המטאורולוגי, יולי 2024)

שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית משפיעים על אזור המזרח התיכון וישראל, חזק יותר ומהר יותר, בהשוואה לאזורים אחרים בעולם. השירות המטאורולוגי הישראלי מזהיר מפני עליית הטמפרטורה במעלה וחצי עד לשנת 2050, גידול במספר הימים החמים ב-15%, במספר הימים החמים מאוד ב-30%, ובמספר הלילות החמים ב-20%. המשמעות היא כי מספר גלי החום יגדל, משכם יתארך וערכי שיא הטמפרטורה בגלים אלו צפויים להגיע למעל 42 מעלות צלזיוס[1].

גלי חום ועומסי חום (שילוב של טמפרטורה ולחות גבוהות) גורמים לעלייה בתחלואה ובתמותה, פגיעה בפריון העבודה, ירידה באיכות החיים והגברת הסיכון לאירועי קיצון כגון שריפות והפסקות חשמל. גם תשתיות עירוניות, מערכות מים ותשתיות תחבורה מושפעות מאירועי אקלים קיצוני ועלולות להינזק.

איום החום הוא איום אקלימי הרלוונטי לכל שטח מדינת ישראל. בניגוד להצפות, לשריפות ולעליית פני הים הקשורים בתנאים גיאוגרפיים ספציפיים (קרבה לים, שטחי יער ושקעים אבסולוטיים) החום הוא איום כלל ארצי.

לאחרונה פרסם השירות המטאורולוגי תרחישי ייחוס לכל אזור ואזור בישראל[2], ואלו מהווים כלי תכנוני חשוב עבור הרשויות המקומיות, המאפשר להיערך מבעוד מועד לאתגרים הצפויים. הבנת התחזיות והשלכותיהן מאפשרת לרשויות המקומיות לקבל החלטות מושכלות בתחומי התכנון, הבריאות, החינוך והחירום. שילוב מידע אקלימי עדכני בתהליכי קבלת החלטות תורם לחיזוק החוסן המקומי, להפחתת פגיעות האוכלוסייה ולשיפור איכות החיים של כלל התושבים.

הפרש בין טמפרטורות בתוך יישובים לבין טמפרטורות בשטחים הפתוחים מסביב.
(מתוך מדגים האקלים, המשרד להגנת הסביבה)

אי חום עירוני הוא תופעה גיאוגרפית-סביבתית בה טמפרטורת האוויר באזורים עירוניים גבוהה משמעותית מזו שבאזורים כפריים או שטחים פתוחים סמוכים. התופעה נגרמת בשל צפיפות הבינוי, מחסור בצמחייה, שימוש נרחב באספלט ובבטון, ופליטת חום ממערכות מיזוג וכלי רכב. כתוצאה מכך, השהייה במרחב העירוני הופכת לפחות נעימה ואף מסוכנת בשהות ארוכה, במיוחד בשעות היום ובקרב אוכלוסיות רגישות. חום בסמוך לבניינים מעלה את הטמפרטורה גם בתוך הבניינים, וכך אי החום העירוני מגביר את הצורך במיזוג אוויר, אשר מייצר העלאה נוספת של הטמפרטורות ומחמיר את תנאי החום.

בתכנון שכונות חדשות ניתן להטמיע עקרונות תכנון עירוני רגיש לשינוי אקלים המפחית את תופעת אי החום העירוני, למשל: תכנון הבינוי והעמדתו בהתאם לאזור הגאוגרפי וכיווני הרוחות על מנת לאפשר זרימה מיטבית של אוויר, התאמת מיקום הבניינים וגובהם לרוחב הרחוב על מנת ליצור הצללה מרבית על כבישים ומדרכות, צמצום משטחי בטון או אספלט (כיכרות, כבישים, חניונים) והגדלת השטחים הירוקים. בשכונות קיימות ניתן להפחית את תופעת אי החום העירוני באמצעות נטיעת עצים לאורך צירי הליכה, הגדלת שטחים מגוננים במפלס הרחוב ובגגות, התקנת פרגולות ומזרקות שכשוך. בתכנון ובביצוע יש להקפיד כמובן לשמור על העצים והשטחים הירוקים שכבר קיימים בשכונות אלו ולספק עבורם את התנאים הטבעיים לשגשוג.

ככל שמצליחים להפחית את תופעת אי החום העירוני, המרחב הציבורי מאפשר שהייה והסביבה העירונית מתאימה יותר להליכה ורכיבה על אופניים וכלי רכב זעירים, ולשימוש בתחבורה ציבורית. כתוצאה, מתרחשת הפחתה נוספת בתופעת אי החום העירוני באמצעות הפחתת פליטות חום הנגרמות מתחבורה ממונעת. בנוסף, הפחתת אי החום העירוני תורמת לבריאות התושבים גם באמצעות עידוד השהייה בחוץ והפעילות הגופנית ובכלל זה הליכה ברגל ורכיבה על אופניים.

אי החום העירוני, המחמיר בעומסי חום, הופך את האוכלוסיות המוחלשות לפגיעות במיוחד. עוני אנרגטי מונע מהן למזג ולקרר את דירותיהן, לכן חשוב במיוחד לאפשר להן לשהות במרחב ציבורי קריר ומזמין בימים חמים במיוחד באמצעות עיבוי הצל בפארקים פתוחים ושילוב מתקני מים (ברזיות, מתזי ערפול ומזרקות שכשוך) המנגישים מרחבים נעימים לשהייה לכלל התושבים. פריסה של פתרונות קירור וצל ברחבי הרשות המקומית, בדגש על שכונות מוחלשות, היא כלי מרכזי לצמצום פערים חברתיים ובריאותיים. פתרון נוסף יהיה הזמנתן לשהות באופן זמני ב"מקלטי צינון" קהילתיים – מרחבים ציבוריים ממוזגים או מוצלים, הפתוחים לכלל הציבור בשעות החום. אמנם כמעט בכל הדירות בישראל מותקן מזגן – אולם אנשים החיים בעוני אנרגטי מתקשים לממן את עלויות החשמל להפעלת המזגן, ובתרחיש של הפסקת חשמל ארוכה במיוחד, "מקלטי צינון" קהילתיים המופעלים באמצעות מערכות אנרגיה סולארית יכולים לספק מקום שהייה קריר ולהוות כלי משמעותי לשמירה על בריאות הציבור.

עקרונות תכנון למיתון חום עירוני שגובשו ע"י מינהל התכנון.
(מתוך מדריך תכנון למיתון חום עירוני, מינהל תכנון, אוגוסט 2024)
 

החום משפיע על הסביבה העירונית, הסביבה הכפרית והשטחים הפתוחים, אך עיקר המיקוד באתר הינו על המרחב העירוני. זאת מתוך ההבנה כי הצורך להיערך לתרחישי חום הוא דחוף במיוחד במרחב העירוני בו מתגוררת מעל ל90%- מאוכלוסיית ישראל. בנוסף, בערים לעיתים מתרחשות תופעות אקלימיות מקומיות שמעצימות את עומסי החום, בין היתר בשל חסימת האוורור הטבעי, כליאת אוויר חם בין מבנים ופליטת חום מכלי רכב ומהמסה הבנויה.

יתר על כן, על מנת לתת מענה לגידול האוכלוסייה בישראל, תוכניות רבות מקודמות ומאושרות, בפיתוח חדש או בהתחדשות עירונית. מרחבים אלו ישרתו את תושבי מדינת ישראל עשרות שנים קדימה ולכן צריכים להיות מתוכננים מתוך ראייה ארוכת טווח שמתייחסת בין היתר להתחממות הצפויה, על מנת לאפשר את המשך שגרת החיים גם בטמפרטורות גבוהות וגם בגלי חום תדירים וממושכים. למתכננים יש הזדמנות ואפשרות לפעול כבר היום למיתון השפעות החום על העיר – על התושבים, המבקרים והתשתיות הציבוריות.

על בסיס סקירת דוחות, עבודות ותוכניות בישראל ובעולם, גובשו עקרונות תכנון למיתון חום עירוני (ראו תמונה). העקרונות משתנים בקנה המידה שלהם ובאופיים; הם קשורים ומשלימים זה את זה ולפיכך יש להתייחס אליהם כאל מכלול – מתוך תפיסה שההתמודדות עם חום צריכה להיות הוליסטית, רב תחומית וברמות שונות של תכנון, ביצוע וניהול המרחב. בה בעת, אין ההכרח ליישם את כלל העקרונות בכל תוכנית ותוכנית. אופן ומידת יישומם עשויים להשתנות בהתאם לתנאי המקום, לאזור האקלימי הספציפי בו מתכננים וכן לשיקולים נוספים שאינם קשורים להתמודדות עם חום. העקרונות כוללים נושאים שנמצאים בליבת התכנון העירוני ונקבעים ברמת התוכנית הכוללנית/ מתארית או המפורטת (למשל: כיווניות רשת הרחובות ונפחי הבינוי), וכן נושאים שמקבלים מענה במסגרות אחרות ובפרט במדיניות, בהנחיות ובכלים של הרשות המקומית.

הרשות המקומית היא הגורם המרכזי האחראי על תכנון, ניהול ופיתוח המרחב הציבורי, ולכן בעלת תפקיד מכריע במיתון החום העירוני. כיום עיקר ההתייחסות לנושא איום ההתחממות ואירועי חום קיצוני ניתן במסגרת תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים של הרשויות המקומיות אשר נכתבו בשנים האחרונות במסגרת קולות קוראים של הממשלה.

תוכניות ההערכות של הרשויות המקומיות בישראל שמות דגש משמעותי על איום ההתחממות ואירועי חום קיצוני. בניגוד לאיומי אקלים אחרים, איום החום משותף לכלל הרשויות המקומיות בישראל ולכן מרבית הפעולות שרשויות מקומיות התחייבו אליהן במסגרת תוכניות ההיערכות עוסקות בקירור המרחב הבנוי.  פעולות אלו כוללות מיפוי של המרחב הציבורי לאיתור אזורים בעיר ושכונות עם בעיות אקוטיות של איי חום במרחבים ציבוריים כגון כיכרות, צירי הליכה מרכזיים, תחנות תחבורה ציבורית, גינות ופארקים. המיפוי מאפשר לייצר תיעדוף לטיפול באיי החום כאשר מומלץ לשים דגש על הצללה בצירי הליכה המקשרים בין שכונות למוקדי עניין, הצללת נתיבי אופניים ותחנות אוטובוס. הצללה זו תורמת להנגשת תחבורה בת קיימה ולצמצום השימוש ברכב פרטי וכתוצאה מכך גם להפחתת פליטות חום הנגרמות מתחבורה.

הפחתת החום העירוני נעשית באמצעות שיפור תשתיות קיימות, נטיעת עצים, התקנת הצללות מלאכותיות, פיתוח פארקים מוצלים והנגשת "מקלטי צינון" קהילתיים. מומלץ לשקול שילוב של פתרונות חדשניים, כגון מערכות ערפול מים, מזרקות שכשוך, ברזיות מים צוננים ושימוש בחומרים מחזירי קרינה שמונעים קליטה של אנרגיית שמש שמחממת את הסביבה (בניגוד לחומרי שבולעים את הקרינה ופולטים חום). למיצוי פוטנציאל התועלת מפתרונות אלו, יש לשתף את הציבור בתכנון וביישום, להפעיל קמפיינים להגברת המודעות להתמודדות עם חום, ולהנגיש מידע על שירותים ומוקדי סיוע.

חום נחשב ל"רוצח השקט" של איומי האקלים המשתנה. אמנם חום לא מצטלם דרמטית כמו הצפות ושריפות, אך הוא מסוכן לא פחות – במיוחד לאוכלוסיות פגיעות. היערכות ומודעות יכולות להקטין משמעותית את נזקי החום ולהציל חיים. תוכניות היערכות רשותיות כוללות גם מיפוי של אוכלוסיות פגיעות והתאמת מענים בהתאם לנדרש. מיפוי זה מאפשר תיעדוף של המענים לאזורים פגיעים ולאוכלוסיות הפגיעות ביותר, והקצאת משאבים יעילה בשגרה ובחירום.

באמצעות תכנון מושכל, שימוש בחומרים טבעיים ככל הניתן ומותאמים לאקלים המשתנה, שיתוף פעולה בין-מגזרי והטמעת חדשנות, רשויות מקומיות יכולות להבטיח סביבה עירונית נוחה, בטוחה ובריאה לכלל התושבים – גם בתנאי אקלים קיצוניים.

מיפוי סיכוי אקלים

מפת סיכוני אקלים לאומית

הפורטל הלאומי לסיכוני אקלים מרכז מידע על איי חום עירוניים, הצפות מגשם ונחלים, סערות ים ואוכלוסיות פגיעות לשינויי אקלים. במרכז הפורטל עומד מדגים האקלים – מערכת אינטראקטיבית שפותחה על ידי המשרד להגנת הסביבה.המערכת מציגה מפות סיכוני אקלים ברזולוציה גבוהה, המבוססות על סיכונים בעלי השפעה מרכזית על המרחב הישראלי, ובהם גם עומסי חום עירוניים. מפות החום מדגישות את הפרשי הטמפרטורות בין אזורים עירוניים לשטחים הפתוחים הסובבים אותם, ומאפשרות זיהוי מדויק של מוקדי סיכון. שכבות המידע במערכת: – שכבת חשיפה: מציגה את מוקדי הסיכון הפיזיים. – שכבת רגישות: ממפה אוכלוסיות פגיעות, במיוחד בני 70 ומעלה. – שכבת יכולת היערכות: בוחנת את רמת ההתמודדות לפי נתונים סוציו־אקונומיים. המערכת

קרא עוד »
מיפוי צמרות עצים

מיפוי נתוני צמחייה ומדד כיסוי צמרות

בעקבות החלטת ממשלה 1022 בנושא "הצללה וקירור המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב",יצר משרד הבינוי והשיכון שכבת מידע ארצית של חופות עצים, שהועלתה ל-DataGov. השכבה נבנתה באמצעות מודל למידת מכונה שפעל על צילומי האוויר של מפ"י משנת 2021.המודל זיהה את חופות העצים בכל האזורים הבנויים של הרשויות המקומיות. לאחר מכן גובש מדד כיסוי חופות, המתאר את שיעור ההצללה במרחב הרחוב.החישוב בוצע באמצעות חיתוך שכבת החופות עם שכבת הדרכים של מפ"י,ונמדד היחס בין שטח החופות לשטח הרחוב כולו. המפה מספקת אינדיקציה לרמות הצללה עירונית, ומאפשרת להשוות בין רחובות, שכונות וערים שונות.באמצעותה ניתן לזהות אזורים בעלי עדיפות גבוהה להתערבות ולטיפוח הצללה עירונית. הרחבה: – כלי

קרא עוד »
הצלו תכנית פעולה

פרויקט 'הצלו'

המסמך "הצלו!", שפורסם בדצמבר 2024 בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, מציג את פרויקט ההצללה הטקטית ברשויות המקומיות.הפרויקט מתמקד בהתמודדות עם תופעת אי החום העירוני, ומציע כלים מעשיים ליצירת פתרונות הצללה מהירים ואיכותיים, הניתנים ליישום בשטח מבלי לפגוע ביעדים האסטרטגיים ארוכי הטווח של העיר. למרות שיכולת השפעת ההצללה על טמפרטורת האוויר מוגבלת, תכנון נכון של הצללות מאפשר להפחית את קרינת השמש הישירה, לשפר את הנוחות התרמית ולעודד שימוש רציף במרחב הציבורי.בישראל, שבה הקיץ ארוך והטמפרטורות גבוהות, הצללה נכונה היא כלי חיוני לחוסן עירוני ולשיפור איכות החיים. המסמך מתאר תהליך עבודה סדור הכולל: מיפוי המרחב הציבורי וזיהוי אזורים חשופים. סדנת ידע ותכנון משותף עם בעלי

קרא עוד »
אי חום עירוני

אי החום העירוני – מאמר

המאמר סוקר את תופעת איי החום העירוניים (UHI) – פערי טמפרטורה בין אזורים עירוניים לשטחים הפתוחים שסביבם – ואת השפעתה הישירה על בריאות הציבור, איכות החיים והביקוש לאנרגיה.התחממות זו נובעת ממסת הבינוי, משטחי האספלט והבטון, מחומרי הבנייה ומהפעילות האנושית שמגבירים אגירת חום ומפחיתים אוורור טבעי. הסקירה מתמקדת בתרומתם של משטחי אספלט, ובעיקר של בטון אספלטי צפוף, הנפוץ ברוב הערים.חומר זה סופג חום בכמות גדולה במיוחד, ויכול להגיע לטמפרטורות של מעל 60°c בקיץ. המאמר מציג מגוון אמצעים לצמצום התופעה, ובהם שימוש במשטחים מקררים – חומרים רפלקטיביים או בעלי יכולת קירור באידוי.עם זאת, בחירת הטכנולוגיה חייבת להתבסס על מאפייני האקלים והמרקם העירוני, משום שפתרון

קרא עוד »
פארקים עירוניים

מחקר השפעות פארקים עירוניים על הסביבה התרמית העירונית

המחקר בחן את השפעתם התרמית של 60 פארקים עירוניים בטאיפיי באמצעות מדידות טמפרטורה בתוך הפארקים ובאזורים הסמוכים להם.הממצאים הראו כי פארקים ומרחבים ירוקים משמשים "איי קור" עירוניים, המשפיעים גם על סביבתם – בהתאם לגודל הפארק ולאיכותו. גורמים המשפיעים על טמפרטורת הפארקים: החוקרים מצאו כי הגורמים לתנודות טמפרטורה בתוך הפארק שונים מאלה הפועלים מחוצה לו: – בתוך הפארק, הטמפרטורה מושפעת בעיקר מהצללה ומשטחים סופגי חום. – סביב הפארק, היא מושפעת מתנועת אוויר אופקית – גם מזרמי אוויר העוברים מעל הפארק וגם מאוויר לח המתנדף מהעצים. זרמים אלו יוצרים רדיוס השפעה משתנה סביב הפארקים.כאשר הפארק קר מסביבתו, נוצרה טבעת קרירה החורגת מגבולותיו.לעומת זאת, פארקים

קרא עוד »
אנרגיית רוח

אטלס פוטנציאל אנרגיית רוח

אטלס פוטנציאל אנרגיית הרוח של השירות המטאורולוגי מאפשר לזהות את מאפייני הרוחות בכל נקודה בישראל.האטלס מוצג כיישום אינטראקטיבי באתר המפות הממשלתי Govmap וזמין לשימוש חופשי לכלל הציבור. באמצעות הכלי ניתן לבחור כל נקודה במפה ולקבל נתונים מדויקים על מהירות וכיוון הרוח.היישום מאפשר לבצע חתכים לפי חודשים ולבחור גובה מעל פני הקרקע לקבלת תוצאות ממוקדות.לאחר בחירת הנקודה, מופיעים הנתונים הגרפיים והטבלאיים בצידו הימני של המסך. בשלבי תכנון, ניתן להוריד את קובץ הנתונים לשימוש במודלים של מיקרו-אקלים או אנרגיה מתחדשת.בנוסף, ניתן לצפות בשושנת הרוחות בעונת הקיץ, כדי להבין את כיוון ועוצמת הרוח ולשלב את המידע בתכנון הצללה, אוורור טבעי ומיקום מבנים. הרחבה: – כניסה

קרא עוד »