בשנת 2024, כ- 70 רשויות מקומיות בישראל השלימו את כתיבת תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים – חלקן במסגרת תוכנית המאיץ, ואחרות באמצעות קולות קוראים של המשרד להגנת הסביבה. הרשויות נדרשו להתמודד עם אתגרי האקלים המרכזיים של ישראל – חום קיצוני, עליית מפלס פני הים, הצפות ושריפות – ולגבש משימות וצעדים אופרטיביים לצמצום חשיפה של תשתיות ותושבים לסיכונים אלה. מטרת התוכניות היא לשמור על רציפות תפקודית, בטיחות ואיכות חיים במציאות אקלימית משתנה. כיצד בוחרות הרשויות המקומיות להתמודד עם אתגרי האקלים?מהם הצעדים שכבר ננקטו בשטח, ואילו יוזמות נמצאות בשלבי תכנון? כדי לענות על שאלות אלו, פותח בשיתוף מרכז אקלימא ומכון יסודות פורטל חדשני הכולל מנוע

ההסכת "מזג מקומי – מדברים אקלים בשלטון המקומי", מבית אקלימא – פתרונות לאקלים מקומי, עוסק בדרכים שבהן רשויות מקומיות בישראל מתמודדות עם השפעות שינויי האקלים.בכל פרק מתארחים מומחים מתחומי התכנון, הבריאות, הסביבה והחברה, שמדברים על פתרונות מעשיים לשיפור החוסן האקלימי העירוני ועל ההזדמנויות שטמונות בשינוי. אחד הנושאים המרכזיים בהסכת הוא חום עירוני – האתגר האקלימי המוחשי ביותר בישראל. בפרק "הצילו, אין צל!" (פרק 6) נידונות דרכים לשיפור הצללה במרחב הציבורי ולתכנון עירוני מצנן, בהשתתפות מנהל 'דרך צל' מהמועצה הישראלית לבנייה ירוקה.בפרק "כשהקיץ הופך לשגרה: תכנון המותאם לעתיד חם יותר" (פרק 13) מציגה ד"ר רוני בר ממינהל התכנון את הגישה הלאומית לתכנון מותאם

המדריך לתכנון והקמת אתרי טבע עירוניים, שהופץ על ידי החברה להגנת הטבע, מספק תשתית מקצועית לסקר, תכנון והטמעה של אתרי טבע במרחב העירוני בישראל. המדריך מגדיר באופן ברור מהו אתר טבע עירוני, מבדיל בינו לבין שטחים טבעיים שמחוץ לעיר, ומציג את הערכים המרכזיים של אתרי טבע ואת ביטויים במרחב העירוני. נושאי המדריך המרכזיים: – סקר טבע עירוני: מתודולוגיה סדורה הכוללת תחום עבודה, הרכב צוות, שלבי ביצוע ותדירות עדכון. – הטמעה תכנונית וניהולית: כלים לשילוב ממצאי הסקר בתוכניות מתאר, בליווי תכנון עירוני, בשימוש    בחוקי עזר ובשיתוף הציבור. – חינוך סביבתי עירוני: הנחיות לפיתוח תוכניות חינוך, מיפוי קהלי יעד, פיתוח תוכן וסיוע לקידום

מסמך ההנחיות לתכנון הצל במרחב הציבורי של עיריית תל אביב-יפו נועד להגדיר מדיניות עירונית סדורה בנושא הצללה. מטרתו לקבוע את כמות הצל ואיכותו במרחבים הציבוריים, לעודד נטיעת עצים איכותית ולספק כלים מעשיים לתכנון סביבות נוחות לשהייה בעונה החמה. הוא מציג חמש רמות הצללה – מצל מינימלי ועד צל מירבי – ומדגיש כי כל רמה דורשת גישת תכנון ייעודית. כל מרחב ציבורי נדרש לעמוד ברמת הצללה מינימלית, בהתאם לאופי השימוש בו ולפוטנציאל השהייה.לצורך כך מוצגים שלושה סוגי פתרונות עיקריים: – הצללה מבניינים: תכנון מבנים גבוהים ברחובות צרים, יצירת חזיתות רציפות וניצול ההצללה ההדדית בין    מבנים. – הצללה מעצים: בחירה מדויקת של מיקום וזני

התכנית "Beat the Heat", שהוקמה על ידי משרד הקיימות של עיריית פילדלפיה, נועדה להתמודד עם אי־שוויון בחשיפה לחום קיצוני.שכונת האנטינג פארק זוהתה כאחת השכונות החמות בעיר, עם פערי טמפרטורה של עד 22°c לעומת אזורים אחרים. התופעה משפיעה במיוחד על קהילות בעלות הכנסה נמוכה וקהילות מיעוטים – תוצאה של מדיניות היסטורית של רדליינינג שהובילה לחוסר השקעה ארוך שנים. השכונה מאופיינת בתנאים פיזיים המחריפים את החום: פעילות תעשייתית ענפה, מלאי דיור ישן עם גגות כהים, ומחסור בעצים ובשטחים ירוקים – כולם יחד יוצרים את אפקט אי החום העירוני.בסקר שנערך בקרב התושבים עלה כי יותר מ- 80% מהמשיבים חסרים מזגן תקין, וכי קיימים פערי מידע

המדריך לתכנון גגות ירוקים בישראל, שפותח על ידי משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מספק תשתית מקיפה לתכנון והקמת גגות ירוקים.הוא נכתב מתוך ההבנה כי לגגות ירוקים תפקיד מרכזי במדיניות הפיתוח בר־קיימא, במיוחד לנוכח שינויי האקלים, הצפיפות העירונית והמחסור בקרקע.המדריך נועד לסייע לרשויות מקומיות וליזמים פרטיים בתכנון ובהקמת גגות ירוקים איכותיים. שלושת סוגי הגגות הירוקים: גג ירוק אקסטנסיבי – דורש מעט השקיה ותחזוקה, כולל מצע רדוד (עד 20 ס"מ). מתאים לצמחייה עמידה כגון סוקולנטים וצמחים חד־שנתיים מקומיים. גג ירוק אינטנסיבי – כולל השקיה שוטפת, תחזוקה שוטפת ומצע עבה. מאפשר גידול מגוון רחב של צמחים, כולל דשא ועצים. גג חי – תת