עליית   טמפרטורות מהשנים  1979-1964 לשנים   .2020-2006 מימין: עליית טמפרטורת המינימום, משמאל: עליית טמפרטורת  המקסימום.
(מתוך ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל, השירות המטאורולוגי, יולי 2024)

שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית משפיעים על אזור המזרח התיכון וישראל, חזק יותר ומהר יותר, בהשוואה לאזורים אחרים בעולם. השירות המטאורולוגי הישראלי מזהיר מפני עליית הטמפרטורה במעלה וחצי עד לשנת 2050, גידול במספר הימים החמים ב-15%, במספר הימים החמים מאוד ב-30%, ובמספר הלילות החמים ב-20%. המשמעות היא כי מספר גלי החום יגדל, משכם יתארך וערכי שיא הטמפרטורה בגלים אלו צפויים להגיע למעל 42 מעלות צלזיוס[1].

גלי חום ועומסי חום (שילוב של טמפרטורה ולחות גבוהות) גורמים לעלייה בתחלואה ובתמותה, פגיעה בפריון העבודה, ירידה באיכות החיים והגברת הסיכון לאירועי קיצון כגון שריפות והפסקות חשמל. גם תשתיות עירוניות, מערכות מים ותשתיות תחבורה מושפעות מאירועי אקלים קיצוני ועלולות להינזק.

איום החום הוא איום אקלימי הרלוונטי לכל שטח מדינת ישראל. בניגוד להצפות, לשריפות ולעליית פני הים הקשורים בתנאים גיאוגרפיים ספציפיים (קרבה לים, שטחי יער ושקעים אבסולוטיים) החום הוא איום כלל ארצי.

לאחרונה פרסם השירות המטאורולוגי תרחישי ייחוס לכל אזור ואזור בישראל[2], ואלו מהווים כלי תכנוני חשוב עבור הרשויות המקומיות, המאפשר להיערך מבעוד מועד לאתגרים הצפויים. הבנת התחזיות והשלכותיהן מאפשרת לרשויות המקומיות לקבל החלטות מושכלות בתחומי התכנון, הבריאות, החינוך והחירום. שילוב מידע אקלימי עדכני בתהליכי קבלת החלטות תורם לחיזוק החוסן המקומי, להפחתת פגיעות האוכלוסייה ולשיפור איכות החיים של כלל התושבים.

הפרש בין טמפרטורות בתוך יישובים לבין טמפרטורות בשטחים הפתוחים מסביב.
(מתוך מדגים האקלים, המשרד להגנת הסביבה)

אי חום עירוני הוא תופעה גיאוגרפית-סביבתית בה טמפרטורת האוויר באזורים עירוניים גבוהה משמעותית מזו שבאזורים כפריים או שטחים פתוחים סמוכים. התופעה נגרמת בשל צפיפות הבינוי, מחסור בצמחייה, שימוש נרחב באספלט ובבטון, ופליטת חום ממערכות מיזוג וכלי רכב. כתוצאה מכך, השהייה במרחב העירוני הופכת לפחות נעימה ואף מסוכנת בשהות ארוכה, במיוחד בשעות היום ובקרב אוכלוסיות רגישות. חום בסמוך לבניינים מעלה את הטמפרטורה גם בתוך הבניינים, וכך אי החום העירוני מגביר את הצורך במיזוג אוויר, אשר מייצר העלאה נוספת של הטמפרטורות ומחמיר את תנאי החום.

בתכנון שכונות חדשות ניתן להטמיע עקרונות תכנון עירוני רגיש לשינוי אקלים המפחית את תופעת אי החום העירוני, למשל: תכנון הבינוי והעמדתו בהתאם לאזור הגאוגרפי וכיווני הרוחות על מנת לאפשר זרימה מיטבית של אוויר, התאמת מיקום הבניינים וגובהם לרוחב הרחוב על מנת ליצור הצללה מרבית על כבישים ומדרכות, צמצום משטחי בטון או אספלט (כיכרות, כבישים, חניונים) והגדלת השטחים הירוקים. בשכונות קיימות ניתן להפחית את תופעת אי החום העירוני באמצעות נטיעת עצים לאורך צירי הליכה, הגדלת שטחים מגוננים במפלס הרחוב ובגגות, התקנת פרגולות ומזרקות שכשוך. בתכנון ובביצוע יש להקפיד כמובן לשמור על העצים והשטחים הירוקים שכבר קיימים בשכונות אלו ולספק עבורם את התנאים הטבעיים לשגשוג.

ככל שמצליחים להפחית את תופעת אי החום העירוני, המרחב הציבורי מאפשר שהייה והסביבה העירונית מתאימה יותר להליכה ורכיבה על אופניים וכלי רכב זעירים, ולשימוש בתחבורה ציבורית. כתוצאה, מתרחשת הפחתה נוספת בתופעת אי החום העירוני באמצעות הפחתת פליטות חום הנגרמות מתחבורה ממונעת. בנוסף, הפחתת אי החום העירוני תורמת לבריאות התושבים גם באמצעות עידוד השהייה בחוץ והפעילות הגופנית ובכלל זה הליכה ברגל ורכיבה על אופניים.

אי החום העירוני, המחמיר בעומסי חום, הופך את האוכלוסיות המוחלשות לפגיעות במיוחד. עוני אנרגטי מונע מהן למזג ולקרר את דירותיהן, לכן חשוב במיוחד לאפשר להן לשהות במרחב ציבורי קריר ומזמין בימים חמים במיוחד באמצעות עיבוי הצל בפארקים פתוחים ושילוב מתקני מים (ברזיות, מתזי ערפול ומזרקות שכשוך) המנגישים מרחבים נעימים לשהייה לכלל התושבים. פריסה של פתרונות קירור וצל ברחבי הרשות המקומית, בדגש על שכונות מוחלשות, היא כלי מרכזי לצמצום פערים חברתיים ובריאותיים. פתרון נוסף יהיה הזמנתן לשהות באופן זמני ב"מקלטי צינון" קהילתיים – מרחבים ציבוריים ממוזגים או מוצלים, הפתוחים לכלל הציבור בשעות החום. אמנם כמעט בכל הדירות בישראל מותקן מזגן – אולם אנשים החיים בעוני אנרגטי מתקשים לממן את עלויות החשמל להפעלת המזגן, ובתרחיש של הפסקת חשמל ארוכה במיוחד, "מקלטי צינון" קהילתיים המופעלים באמצעות מערכות אנרגיה סולארית יכולים לספק מקום שהייה קריר ולהוות כלי משמעותי לשמירה על בריאות הציבור.

עקרונות תכנון למיתון חום עירוני שגובשו ע"י מינהל התכנון.
(מתוך מדריך תכנון למיתון חום עירוני, מינהל תכנון, אוגוסט 2024)
 

החום משפיע על הסביבה העירונית, הסביבה הכפרית והשטחים הפתוחים, אך עיקר המיקוד באתר הינו על המרחב העירוני. זאת מתוך ההבנה כי הצורך להיערך לתרחישי חום הוא דחוף במיוחד במרחב העירוני בו מתגוררת מעל ל90%- מאוכלוסיית ישראל. בנוסף, בערים לעיתים מתרחשות תופעות אקלימיות מקומיות שמעצימות את עומסי החום, בין היתר בשל חסימת האוורור הטבעי, כליאת אוויר חם בין מבנים ופליטת חום מכלי רכב ומהמסה הבנויה.

יתר על כן, על מנת לתת מענה לגידול האוכלוסייה בישראל, תוכניות רבות מקודמות ומאושרות, בפיתוח חדש או בהתחדשות עירונית. מרחבים אלו ישרתו את תושבי מדינת ישראל עשרות שנים קדימה ולכן צריכים להיות מתוכננים מתוך ראייה ארוכת טווח שמתייחסת בין היתר להתחממות הצפויה, על מנת לאפשר את המשך שגרת החיים גם בטמפרטורות גבוהות וגם בגלי חום תדירים וממושכים. למתכננים יש הזדמנות ואפשרות לפעול כבר היום למיתון השפעות החום על העיר – על התושבים, המבקרים והתשתיות הציבוריות.

על בסיס סקירת דוחות, עבודות ותוכניות בישראל ובעולם, גובשו עקרונות תכנון למיתון חום עירוני (ראו תמונה). העקרונות משתנים בקנה המידה שלהם ובאופיים; הם קשורים ומשלימים זה את זה ולפיכך יש להתייחס אליהם כאל מכלול – מתוך תפיסה שההתמודדות עם חום צריכה להיות הוליסטית, רב תחומית וברמות שונות של תכנון, ביצוע וניהול המרחב. בה בעת, אין ההכרח ליישם את כלל העקרונות בכל תוכנית ותוכנית. אופן ומידת יישומם עשויים להשתנות בהתאם לתנאי המקום, לאזור האקלימי הספציפי בו מתכננים וכן לשיקולים נוספים שאינם קשורים להתמודדות עם חום. העקרונות כוללים נושאים שנמצאים בליבת התכנון העירוני ונקבעים ברמת התוכנית הכוללנית/ מתארית או המפורטת (למשל: כיווניות רשת הרחובות ונפחי הבינוי), וכן נושאים שמקבלים מענה במסגרות אחרות ובפרט במדיניות, בהנחיות ובכלים של הרשות המקומית.

הרשות המקומית היא הגורם המרכזי האחראי על תכנון, ניהול ופיתוח המרחב הציבורי, ולכן בעלת תפקיד מכריע במיתון החום העירוני. כיום עיקר ההתייחסות לנושא איום ההתחממות ואירועי חום קיצוני ניתן במסגרת תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים של הרשויות המקומיות אשר נכתבו בשנים האחרונות במסגרת קולות קוראים של הממשלה.

תוכניות ההערכות של הרשויות המקומיות בישראל שמות דגש משמעותי על איום ההתחממות ואירועי חום קיצוני. בניגוד לאיומי אקלים אחרים, איום החום משותף לכלל הרשויות המקומיות בישראל ולכן מרבית הפעולות שרשויות מקומיות התחייבו אליהן במסגרת תוכניות ההיערכות עוסקות בקירור המרחב הבנוי.  פעולות אלו כוללות מיפוי של המרחב הציבורי לאיתור אזורים בעיר ושכונות עם בעיות אקוטיות של איי חום במרחבים ציבוריים כגון כיכרות, צירי הליכה מרכזיים, תחנות תחבורה ציבורית, גינות ופארקים. המיפוי מאפשר לייצר תיעדוף לטיפול באיי החום כאשר מומלץ לשים דגש על הצללה בצירי הליכה המקשרים בין שכונות למוקדי עניין, הצללת נתיבי אופניים ותחנות אוטובוס. הצללה זו תורמת להנגשת תחבורה בת קיימה ולצמצום השימוש ברכב פרטי וכתוצאה מכך גם להפחתת פליטות חום הנגרמות מתחבורה.

הפחתת החום העירוני נעשית באמצעות שיפור תשתיות קיימות, נטיעת עצים, התקנת הצללות מלאכותיות, פיתוח פארקים מוצלים והנגשת "מקלטי צינון" קהילתיים. מומלץ לשקול שילוב של פתרונות חדשניים, כגון מערכות ערפול מים, מזרקות שכשוך, ברזיות מים צוננים ושימוש בחומרים מחזירי קרינה שמונעים קליטה של אנרגיית שמש שמחממת את הסביבה (בניגוד לחומרי שבולעים את הקרינה ופולטים חום). למיצוי פוטנציאל התועלת מפתרונות אלו, יש לשתף את הציבור בתכנון וביישום, להפעיל קמפיינים להגברת המודעות להתמודדות עם חום, ולהנגיש מידע על שירותים ומוקדי סיוע.

חום נחשב ל"רוצח השקט" של איומי האקלים המשתנה. אמנם חום לא מצטלם דרמטית כמו הצפות ושריפות, אך הוא מסוכן לא פחות – במיוחד לאוכלוסיות פגיעות. היערכות ומודעות יכולות להקטין משמעותית את נזקי החום ולהציל חיים. תוכניות היערכות רשותיות כוללות גם מיפוי של אוכלוסיות פגיעות והתאמת מענים בהתאם לנדרש. מיפוי זה מאפשר תיעדוף של המענים לאזורים פגיעים ולאוכלוסיות הפגיעות ביותר, והקצאת משאבים יעילה בשגרה ובחירום.

באמצעות תכנון מושכל, שימוש בחומרים טבעיים ככל הניתן ומותאמים לאקלים המשתנה, שיתוף פעולה בין-מגזרי והטמעת חדשנות, רשויות מקומיות יכולות להבטיח סביבה עירונית נוחה, בטוחה ובריאה לכלל התושבים – גם בתנאי אקלים קיצוניים.

תדר אקלימי – פורטל תכניות היערכות

בשנת 2024, כ- 70 רשויות מקומיות בישראל השלימו את כתיבת תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים – חלקן במסגרת תוכנית המאיץ, ואחרות באמצעות קולות קוראים של המשרד להגנת הסביבה. הרשויות נדרשו להתמודד עם אתגרי האקלים המרכזיים של ישראל – חום קיצוני, עליית מפלס פני הים, הצפות ושריפות – ולגבש משימות וצעדים אופרטיביים לצמצום חשיפה של תשתיות ותושבים לסיכונים אלה. מטרת התוכניות היא לשמור על רציפות תפקודית, בטיחות ואיכות חיים במציאות אקלימית משתנה. כיצד בוחרות הרשויות המקומיות להתמודד עם אתגרי האקלים?מהם הצעדים שכבר ננקטו בשטח, ואילו יוזמות נמצאות בשלבי תכנון? כדי לענות על שאלות אלו, פותח בשיתוף מרכז אקלימא ומכון יסודות פורטל חדשני הכולל מנוע

קרא עוד »

ההסכת 'מזג מקומי – מדברים אקלים בשלטון המקומי'

ההסכת "מזג מקומי – מדברים אקלים בשלטון המקומי", מבית אקלימא – פתרונות לאקלים מקומי, עוסק בדרכים שבהן רשויות מקומיות בישראל מתמודדות עם השפעות שינויי האקלים.בכל פרק מתארחים מומחים מתחומי התכנון, הבריאות, הסביבה והחברה, שמדברים על פתרונות מעשיים לשיפור החוסן האקלימי העירוני ועל ההזדמנויות שטמונות בשינוי. אחד הנושאים המרכזיים בהסכת הוא חום עירוני – האתגר האקלימי המוחשי ביותר בישראל. בפרק "הצילו, אין צל!" (פרק 6) נידונות דרכים לשיפור הצללה במרחב הציבורי ולתכנון עירוני מצנן, בהשתתפות מנהל 'דרך צל' מהמועצה הישראלית לבנייה ירוקה.בפרק "כשהקיץ הופך לשגרה: תכנון המותאם לעתיד חם יותר" (פרק 13) מציגה ד"ר רוני בר ממינהל התכנון את הגישה הלאומית לתכנון מותאם

קרא עוד »
מדריך לתכנון והקמת אתרי טבע עירוניים

מדריך לתכנון והקמת אתרי טבע עירוניים

המדריך לתכנון והקמת אתרי טבע עירוניים, שהופץ על ידי החברה להגנת הטבע, מספק תשתית מקצועית לסקר, תכנון והטמעה של אתרי טבע במרחב העירוני בישראל. המדריך מגדיר באופן ברור מהו אתר טבע עירוני, מבדיל בינו לבין שטחים טבעיים שמחוץ לעיר, ומציג את הערכים המרכזיים של אתרי טבע ואת ביטויים במרחב העירוני. נושאי המדריך המרכזיים: – סקר טבע עירוני: מתודולוגיה סדורה הכוללת תחום עבודה, הרכב צוות, שלבי ביצוע ותדירות עדכון. – הטמעה תכנונית וניהולית: כלים לשילוב ממצאי הסקר בתוכניות מתאר, בליווי תכנון עירוני, בשימוש    בחוקי עזר ובשיתוף הציבור. – חינוך סביבתי עירוני: הנחיות לפיתוח תוכניות חינוך, מיפוי קהלי יעד, פיתוח תוכן וסיוע לקידום

קרא עוד »
רחוב עירוני

תא/9083 הנחיות לתכנון צל במרחב הציבור

מסמך ההנחיות לתכנון הצל במרחב הציבורי של עיריית תל אביב-יפו נועד להגדיר מדיניות עירונית סדורה בנושא הצללה. מטרתו לקבוע את כמות הצל ואיכותו במרחבים הציבוריים, לעודד נטיעת עצים איכותית ולספק כלים מעשיים לתכנון סביבות נוחות לשהייה בעונה החמה. הוא מציג חמש רמות הצללה – מצל מינימלי ועד צל מירבי – ומדגיש כי כל רמה דורשת גישת תכנון ייעודית. כל מרחב ציבורי נדרש לעמוד ברמת הצללה מינימלית, בהתאם לאופי השימוש בו ולפוטנציאל השהייה.לצורך כך מוצגים שלושה סוגי פתרונות עיקריים: – הצללה מבניינים: תכנון מבנים גבוהים ברחובות צרים, יצירת חזיתות רציפות וניצול ההצללה ההדדית בין    מבנים. – הצללה מעצים: בחירה מדויקת של מיקום וזני

קרא עוד »
תכנית חום

תכנית 'Beat the Heat' בפילדלפיה

התכנית "Beat the Heat", שהוקמה על ידי משרד הקיימות של עיריית פילדלפיה, נועדה להתמודד עם אי־שוויון בחשיפה לחום קיצוני.שכונת האנטינג פארק זוהתה כאחת השכונות החמות בעיר, עם פערי טמפרטורה של עד 22°c לעומת אזורים אחרים. התופעה משפיעה במיוחד על קהילות בעלות הכנסה נמוכה וקהילות מיעוטים – תוצאה של מדיניות היסטורית של רדליינינג שהובילה לחוסר השקעה ארוך שנים. השכונה מאופיינת בתנאים פיזיים המחריפים את החום: פעילות תעשייתית ענפה, מלאי דיור ישן עם גגות כהים, ומחסור בעצים ובשטחים ירוקים – כולם יחד יוצרים את אפקט אי החום העירוני.בסקר שנערך בקרב התושבים עלה כי יותר מ- 80% מהמשיבים חסרים מזגן תקין, וכי קיימים פערי מידע

קרא עוד »
מדריך לתכנון גגות ירוקים

מדריך לתכנון גגות ירוקים

המדריך לתכנון גגות ירוקים בישראל, שפותח על ידי משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מספק תשתית מקיפה לתכנון והקמת גגות ירוקים.הוא נכתב מתוך ההבנה כי לגגות ירוקים תפקיד מרכזי במדיניות הפיתוח בר־קיימא, במיוחד לנוכח שינויי האקלים, הצפיפות העירונית והמחסור בקרקע.המדריך נועד לסייע לרשויות מקומיות וליזמים פרטיים בתכנון ובהקמת גגות ירוקים איכותיים. שלושת סוגי הגגות הירוקים: גג ירוק אקסטנסיבי – דורש מעט השקיה ותחזוקה, כולל מצע רדוד (עד 20 ס"מ). מתאים לצמחייה עמידה כגון סוקולנטים וצמחים חד־שנתיים מקומיים. גג ירוק אינטנסיבי – כולל השקיה שוטפת, תחזוקה שוטפת ומצע עבה. מאפשר גידול מגוון רחב של צמחים, כולל דשא ועצים. גג חי – תת

קרא עוד »