היערכות מיטבית למצבי קיצון, מחייבת שילוב בין חיזוק העמידות של תשתיות פיזיות, הקמה של מערכות ניהול מידע והפעלתן בעת הצורך, ושיתוף פעולה בין-מגזרי ובין-אזורי. רשויות מקומיות רבות בישראל שילבו בתוכניות ההיערכות לשינוי האקלים יעדים ומשימות בתחום היערכות לאירועי קיצון. אלו כוללים למשל: מעקב בזמן אמת אחר תחזית מזג האוויר, כולל מערכת לקבלת התראה מוקדמת לאירועי קיצון (בחלק מהרשויות, אף ניתן מיקוד באזור מסוים בעיר בו צפוי אירוע קיצוני במיוחד); מתן התראה מוקדמת לתושבים; והיערכות להפעלה של מענים ייעודיים שתוכננו לשעת חירום ותורגלו בשגרה.

מרכזי חירום קהילתיים, המשלבים חוסן אקלימי ועצמאות אנרגטית, הם חלק מרכזי במוכנות להתמודדות עם אירועי אקלים ואירועי חירום אחרים. מרכזים אלו משמשים כמרחב מוגן, מקור למידע, ומרכז לחלוקת ציוד והענקת סיוע רפואי ונפשי, וכן מייצרים אנרגיה מתחדשת ואוגרים אותה. השקעה כספית במרכזים אלו מניבה החזר השקעה מהיר יחסית, הודות לשימוש במתקן האגירה ליצירת רווח כלכלי בימי שגרה, חיסכון באנרגיה וצמצום עלויות תפעול. בנוסף, המודעות לקיומם של מרכזי חירום קהילתיים ותרגול הפעלתם בשגרה משפר את תחושת הביטחון של התושבים.