מיפוי הצל של עיריית תל אביב-יפו נועד לקדם את שימור ועיבוי ההצללה בעיר.באמצעות כלים מתקדמים במערכת GIS, חושבה עוצמת הקרינה בכל נקודה במרחב העירוני – על פי כיוון השמש, עוצמת הקרינה ותכונותיו התלת-ממדיות של המרחב. במחקר פותחו שלושה מדדים עיקריים: מדד הצללה – רמת הצל במרחב הציבורי. מדד כיסוי צמרות – אחוז הצל שמקורו בעצים. מדד יעילות הצללה מעצים – תרומת כל עץ בפועל לקירור והצללה. המיפוי חשף פערים משמעותיים ברמות ההצללה בין רחובות ושכונות בעיר.רחובות הפרוסים מצפון לדרום נהנים מיתרון אקלימי בזכות הצללת הבניינים, בעוד רחובות ממזרח למערב חשופים לשמש ישירה ברוב שעות היום. בנוסף, בנייה צפופה נמצאה כתורמת לרמות הצללה

מחקר חדש, שבוצע במימון המשרד להגנת הסביבה על ידי ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב, בחן את השפעת גלי החום על התמותה בישראל.החוקרים ניתחו נתוני תמותה בין השנים 2012-2020, למעט מקרי קורונה, כדי לבדוק קשר ישיר בין אירועי חום לבין תמותה עודפת. במחקר נבחנו שתי שיטות: ניתוח תמותה בפועל לעומת תמותה צפויה לפי חום, לחות ומחלות נשימה. השוואת מספר הנפטרים בשבועות של גלי חום לשבועות רגילים. בשתי השיטות החוקרים מצאו עלייה חדה בתמותה בזמן גלי חום.בממוצע, כל גל חום גרם ל- 45 מקרי מוות שניתן היה למנוע באמצעות היערכות מוקדמת.בסך הכול, שמונת גלי החום שנבדקו הובילו ל- 363 מקרי

ביוני 2023 קיים מינהל התכנון סדנה בינלאומית בנושא התמודדות עם חום עירוני, במימון האיחוד האירופי ובשיתוף פורום ה-15 והאקדמיה.מטרת הסדנה הייתה להנגיש ידע מקצועי חדשני לגופי תכנון ממשלתיים ומקומיים, ליזמים, מתכננים ואדריכלים בישראל – ולענות על השאלה המרכזית:כיצד התכנון העירוני יכול לסייע בהיערכות למצבי חום קיצוני בערים? הסדנה נמשכה יומיים וכללה הרצאות מומחים, דיונים מעשיים ותרגול תכנוני. יום ראשון – הרצאות מומחים בינלאומיים – ד"ר אלני (לניו) מיריווילי, יועצת החום של האו"ם – הציגה את החום העירוני כאתגר מדיניות דחוף והצורך במינוי נציבי חום עירוניים. – מר לוקאס פראה גיל, מנהל אגף שיתופי פעולה וקרנות אירופיות בעיריית סביליה – שיתף פתרונות קירור

המאמר בוחן כיצד עצים משפיעים על הנוחות התרמית של הולכי רגל בשני אזורים בעלי אקלים שונה:בפרייבורג, גרמניה (אקלים ממוזג) ובבאר שבע, ישראל (אקלים חם-צחיח). המחקר התקיים בקיץ 2009. החוקרים השתמשו במדד PET – טמפרטורה פיזיולוגית שקולה – וביצעו מדידות בשטח וראיונות עם הולכי רגל.המטרה הייתה להבין כיצד תחושת החום של התושבים משתנה בהתאם לנוכחות עצים. ממצאים עיקריים: העצים הפחיתו משמעותית את עומס החום בשני האזורים, ובייחוד בבאר שבע. – בבאר שבע: ברחובות מוצלים נמדדו 29°c, לעומת 46°c ברחובות חשופים. – בפרייבורג: ברחובות עם עצים נמדדו 28°c, לעומת 41°c באזורים ללא צמחייה. תושבי באר שבע הפגינו יכולת הסתגלות גבוהה יותר לחום בהשוואה לתושבי

מדריך משרד האנרגיה, שפורסם בינואר 2022, מציג מתודולוגיה לבחינת הקמה של מרכזי חוסן באנרגיה במתקני קליטה לשעת חירום ברשויות המקומיות.מתקנים אלה נועדו לתמוך ביחידים, במשפחות ובקהילות בזמן מצבי חירום – אקלימיים או ביטחוניים.בתרחישים כאלה עלולה להיפגע אספקת האנרגיה עקב נזק לתשתיות או עומסי שימוש, מה שעלול לשבש הפעלה של שירותים חיוניים: ציוד רפואי, תקשורת, מערכות מיזוג ותאורה בסיסית. המדריך ממליץ להחליף גנרטורים פוסיליים במערכות מבוססות אנרגיה סולארית עם אגירה.מערכות אלה מאפשרות תפקוד עצמאי וניתוק מהרשת הארצית, ויוצרות "אי אנרגיה" המספק חשמל גם בזמן חירום. בנוסף מציג המדריך: – סקירה של טכנולוגיות אגירה עדכניות. – ניתוח תמונת המצב בישראל. – דוגמאות בינלאומיות להקמת

המסמך "ילקוט פתרונות להקמת בתי גידול לעצים במרחב העירוני המרוצף" הוא מדריך מקצועי מקיף לתכנון, תפעול ותחזוקה של תשתיות תומכות שורשים במרחבים עירוניים צפופים.המדריך נועד לתת מענה למקומות שבהם תנאי הקרקע מוגבלים והעצים חשופים ללחצים סביבתיים גבוהים. המסמך מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הרב-תחומי בין אדריכלים, מהנדסי תשתיות ומהנדסי סביבה, במטרה ליצור פתרונות יעילים המשלבים בין מערכות ניקוז, תשתיות עירוניות קיימות ושימור סביבתי. פתרונות טכנולוגיים המדריך מציג מגוון מערכות מתקדמות לבניית בתי גידול לשורשים, ובהן: Silva Cells, CU-Soil. פתרונות אלה מאפשרים לשורשים להתפתח גם במרחבים מרוצפים תוך שמירה על חללים אווריריים המקדמים צמיחה תקינה ובריאה. בנוסף, מושם דגש על: – שימוש בחומרים