מיפוי הצל של עיריית תל אביב-יפו נועד לקדם את שימור ועיבוי ההצללה בעיר.
באמצעות כלים מתקדמים במערכת GIS, חושבה עוצמת הקרינה בכל נקודה במרחב העירוני – על פי כיוון השמש, עוצמת הקרינה ותכונותיו התלת-ממדיות של המרחב.
במחקר פותחו שלושה מדדים עיקריים:
מדד הצללה – רמת הצל במרחב הציבורי.
מדד כיסוי צמרות – אחוז הצל שמקורו בעצים.
מדד יעילות הצללה מעצים – תרומת כל עץ בפועל לקירור והצללה.
המיפוי חשף פערים משמעותיים ברמות ההצללה בין רחובות ושכונות בעיר.
רחובות הפרוסים מצפון לדרום נהנים מיתרון אקלימי בזכות הצללת הבניינים, בעוד רחובות ממזרח למערב חשופים לשמש ישירה ברוב שעות היום. בנוסף, בנייה צפופה נמצאה כתורמת לרמות הצללה גבוהות יותר.
נמצא כי עצים הם גורם מרכזי בהצללה, במיוחד באזורים שבהם הבניינים מספקים צל מועט.
ברחובות הראשיים בכיוון מזרח־מערב, שבהם כיסוי העצים דל, נמדדה חשיפה גבוהה לקרינת שמש ישירה.
כיסוי הצמרות העירוני הכולל עומד על 16% בלבד, וב- 75% מהרחובות נמדד כיסוי נמוך מ- 20%.
המחקר מצביע על כך שהדרך המרכזית להגביר את שיעורי ההצללה היא באמצעות טיפוח ותחזוקה של היער העירוני.
שכונות העיר הלבנה מציגות רמות הצללה גבוהות במיוחד, הודות לשילוב יעיל בין תכנון עירוני צפוף ועצים המספקים צל נוסף.
ההמלצות כוללות:
– קידום מדיניות עירונית כוללת להצללה.
– חיזוק היער העירוני ונטיעת עצים ברחובות חשופים.
– תכנון רחובות צרים וגבוהים להגברת הצללת מבנים.
– שילוב אלמנטים מצלים כחלק אינטגרלי מהבנייה העירונית.
בנוסף פותחה מתודולוגיה לתיעדוף התערבות, המבוססת על הצלבת מדד ההצללה עם מדד פוטנציאל ההליכתיות (המבוסס על תחביר המרחב).
באמצעותה ניתן לזהות אזורים שבהם כדאי להשקיע בשיפור הצללה ובחיזוק נוחות ההליכה העירונית.
הרחבה:
– מפות צל והשימוש בהן לטובת שימור ועיבוי צל בתל-אביב יפו – דוח מסכם
