המדריך לשימוש במדדים כמותיים להצללה בתכנון עירוני בישראל פותח על ידי צוות חוקרים ישראלים ופורסם בדצמבר 2024.
הוא נכתב בעקבות החלטת ממשלה 1022 (2022) לקידום הצללה וקירור עירוני באמצעות עצים, ונועד ליצור מתודולוגיה מדעית מוסכמת לקביעת יעדי הצללה וייעור עירוניים.
שיטת העבודה:
המחברים מציעים מודל תלת־שלבי לגיבוש אסטרטגיית הצללה עירונית:
מיפוי היררכיית הצללה באמצעות מפות צל המבוססות על מדד ההצללה המרחבי.
תיעדוף אתרי התערבות לעיבוי או שימור הצללה קיימת.
תכנון הצללה מפורט על פי מדד זמינות ההצללה – מדד חדש שפותח במדריך.
מדד זמינות ההצללה מחשב את השיעור היחסי של הזמן שבו מדרכה מוצלת לפחות ב- 50% משטחה, במהלך יום קיץ טיפוסי (8:00-17:00, 6 באוגוסט).
המסמך מגדיר שלוש דרגות הצללה נורמטיביות:
– הצללה מתקבלת על הדעת – SAI ≥ 0.5
– הצללה טובה מאוד – SAI ≥ 0.7
– הצללה מצוינת – SAI ≥ 0.9
ממצאים מרכזיים
המחקר כלל בדיקה פרמטרית של כ- 20,000 תרחישי תכנון.
הממצאים מצביעים כי ניתן להגיע לרמת ההצללה הגבוהה ביותר ברוב התרחישים האורבניים בישראל,
אך לעיתים נדרש שיעור נטיעה גבוה של עצי צל להשגת היעד.
המדריך מדגיש כי הצללה היא כלי מרכזי בהתמודדות עם שינוי האקלים והתחממות המרחב העירוני,
ומציע תשתית מדידה ותכנון אחידה לשימוש רשויות, אדריכלים ומתכננים.
הרחבה:
