רשת החשמל הארצית בישראל נדרשת להיערך לאתגרים שונים שמקורם בתרחישי קיצון, כגון מתקפות סייבר, אסונות טבע ואירועי אקלים או אירועים ביטחוניים. במהלך אירועי חום קיצוני מתמשך יש צפי לעלייה משמעותית בביקושים לחשמל וחשש מחוסר יכולת של המערכת הארצית לספק מענה. בשל היותה של הרשת ריכוזית ולא מבוזרת, קיימת תלות גבוהה ברשת החשמל הארצית. תלות זו חושפת את האזרחים לסיכון של הפסקות חשמל העלולות לשבש את שגרת החיים, לגרום לנזקים כלכליים ואף לסכן חיי אדם. בעת אירועי חום קיצוני, ישנה חשיבות קריטית להבטחת אספקת אנרגיה רציפה למוקדים חיוניים כמו בתי חולים, מרכזי חירום לאומיים, רשותיים וקהילתיים, מוקדי תקשורת ותשתיות מים, לצד אספקת חשמל לאזרחים לטובת קירור מבנים.  

לשיפור המוכנות של הרשות המקומית להפסקות חשמל ממושכות, ניתן לייצר חוסן אנרגטי באמצעות מערכות מקומיות לייצור אנרגיה סולארית מתחדשת ואגירתה באמצעות סוללות גדולות. מערכות אלו מייצרות הכנסה כספית בשגרה באמצעות אגירת אנרגיה בשעות השפל ומכירתה לרשת בשעות השיא, ומספקות מקור אנרגיה עצמאי בשעת חירום. יתרונן הנוסף הוא בהפחתת התלות בדלקים פוסיליים והפחתת פליטות. מתקני החוסן האנרגטי המוקמים בסמוך למוקדי חירום, כגון בתי חולים, תחנות כיבוי ומשטרה, יאפשרו תפקוד רציף של כוחות החירום. בנוסף, בתי ספר ומרכזים קהילתיים ישמשו גם לאירוח תושבים שפונו מבתיהם.

השקעה בחוסן אנרגטי מייצרת תועלות כלכליות, סביבתיות וחברתיות, וממצבת את הרשות המקומית כמובילה במוכנות התשתיות לחירום, בדאגה לרווחת התושבים ולביטחונם הפיזי והנפשי, וביישום פתרונות חדשניים.