חוסן קהילתי הוא היכולת של קהילה להסתגל לשינויים, להתמודד עם משברים ולשוב לתפקוד מלא במהירות ובקלות. חוסן קהילתי מתבטא ביכולת תגובה לאירועי חירום וגם ביצירת רשתות תמיכה, חיזוק תחושת השייכות והגברת המעורבות החברתית בימי שגרה. קהילה חזקה ומגובשת בשגרה תגיב טוב יותר לאירועים חריגים, תדע להפעיל משאבים מקומיים ולהסתגל במהירות למצבים משתנים.

אוכלוסיות פגיעות, כגון קשישים, בעלי מוגבלות, משפחות במצוקה כלכלית, עולים חדשים, ילדים ונשים בהריון, מוגדרות כקבוצות בעלות סיכון גבוה להיפגע מאיומי האקלים. יש לאתר אוכלוסיות אלו מראש ולבנות עבורן מענים מותאמים להתמודדות עם חום. אתגר מרכזי עבור אוכלוסיות פגיעות מסוימות הוא עוני אנרגטי, מצב בו משקי בית מתקשים לעמוד בעלויות של קירור הבית. עוני אנרגטי מחייב פתרונות מערכתיים כגון סבסוד חשמל, אקלום דירות, והפעלה של מרכזי חירום קהילתיים. מענים נוספים כוללים הנגשת מידע על סיכונים בריאותיים כתוצאה מחשיפה לחום קיצוני, המלצות להתנהגות מותאמת בגלי חום, הנגשת שירותים והבטחת גישה למשאבים חיוניים. זיהוי מוקדם של צרכים מיוחדים מאפשר תגובה מהירה בחירום, מחזק את החוסן הקהילתי ומצמצם את הפערים החברתיים.

חיזוק החוסן הקהילתי חשוב גם בקרב אוכלוסיות שאינן פגיעות, המהוות חלק אינטגרלי מהקהילה וחלק מהמענה בחירום, בעיקר באמצעות התנדבות מקומית והעברה יעילה של מידע לגבי אופן ההתנהגות המומלץ באירועי חום קיצוני. בשגרה, פעילויות קהילתיות כמו הכשרת תושבים-פעילים לקידום יוזמות, פעילות בגינות קהילתיות ותמיכה בכלכלה מקומית מקדמות את החוסן הקהילתי של כלל התושבים.